82

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

היתה זו מסירות נפש עצומה ביותר בהתנתקות מ,הקבלת פני שכינה", מסירות רבה באין ערוך ממסירות חיי גופו.

יותר מכך: למען אלו אורחים ויתר אברהם על .הקבלת פני שכינה"? - למען אורחים אשר חשבם ל,ערביים שמשתחוים לעפר רגליהם%", לא עובדי עבודה זרה סתם, אלא בדרגה הנחותה ביותר, העובדים עבודה זרה באופן הנחות ביותר, שנמוך ונחשב כאבק ביחס לרגליהם!

כלומר, אברהם במסירותו ויתר על דרגה גבוהה ביותר ברוחניות, על ,הקבלת פני שכינה",

אשר גם בתקופות שלא היתה אצל אברהם ,,הקבלת פני שכינה", במשך כל ימי חייו, הוא היה מרכבה לה', כפי שאומר אדמו"ר הזקן* על האבות, ש,כל ימיהם לעולם לא הפסיקו אפילו שעה אחת" מלהיות מרכבה לה'. ומובן, שכאשר היתה לאברהם התגלות ה' בראיה - ,וירא אליו ה'" - היתה זו דרגה נעלית ביותר,

וכל ואת כדי לסייע לאנשים המתנהגים בניגוד גמור ל.,הקבלת פני שכינה" - שעובדים עבודה זרה באופן הנחות ביותר!

מנין הגיע אברהם לידי הנהגה כזו? לגבי בני ישראל, שלאחר אברהם,

המתנהגים כך, אין זה פלא: זוהי הוראה מפורשת בתורה, ש,גדולה הכנסת אורחין (יותר) מהקבלת פני השכינה". אך מנין למד זאת אברהם%?

אלא, שכאמור לעיל, אברהם היה ענו ובשיא ההתבטלות העצמית, ואנכי עפר ואפר", ומשום כך היה ברור לו, שכל אחד, יהא מי שיהא, קודם לו, עד אשר דרושה מסירות גם של הרוחניות העצמית כדי לסייע לזולת אפילו בגשמיות.

ד אפר פרה ועפר סוטה - מסירות נפש ברוחניות

זהו הקשר בין דברי אברהם ,ואנכי עפר ואפר" לבין שתי המצוות ,אפר פרה ועפר סוטה", כי קיום שתי מצוות אלו כרוך בתחושת החסד הנובעת מ.,ואנכי עפר ואפר", כפי שהיה אצל אברהם - מסירות נפש ברוחניות כדי לעזור לזולת, שזוהי, כדלעיל, מסירות נפש אמיתית:

לגבי פרה אדומה קובעת ההלכה, ש,כל העוסקין בפרה מתחלה ועד סוף"%* נטמאים. הכהן, שתפקידו

הערות

  1. 3. רש"י פרשתנו יח, ד (מב"מ פו, ב).
  2. 4. תניא רפל"ד. וראה לעיל הערה 42.
  3. 3. וירא ג שיחות -
  4. 5. ע"ד הפשט י"ל - שכיון שבא ה' לבקרו למה הי' צריך להשינוי כחם היום - אם היו באים אורחים בלאה"כ לא הי' יכול לטרוח בהם כיון שמקבל פני השכינה, ועכצ"ל שגדולה הכנסת בו'.
  5. 6. ל' המשנה פרה ספ"ד. במדב"ר (רפי"ט. שם, ה). תנחומא חוקת (ג. שם 1). רמב"ם הלי פרה אדומה רפ"ה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.