78
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
קיים את מצות הכנסת אורחים, אלא לאמיתו של דבר אכן קיים אברהם אבינו מצוה זו.
וההסבר לכך הוא%:
עִיקר הכנסת אורחים אינה כל כך פעולת החפצא של האכילה והשתיה שמקבל האורח, אלא מדת החסד - ,דרך החסד שבה" - תשומת הלב וההתעניינות מצד הגברא, מצד בעל הבית המארח אל האורח - ומעשה הגברא ותשומת הלב התקיימו בשלמות במעשה הכנסת האורחים על ידי אברהם אבינו.
יותר מכך: גם תוצאת הפעולה אצל האורח - הנפעל - היתה מושלמת אצל הכנסת האורחים של אברהם אבינו, כי שביעות רצון האורח מתשומת הלב
קיימת גם אצל מלאכים, ובמיוחד בבואם בדמות אנשים'.
ובמיוחד כאשר מדובר על תשומת הלב של אברהם אבינו, אשר כל כך ,חביב" אצל הקדוש-ברוך-הוא, כנאמר גם בפרשתנו* ,כי ידעתיו" = ,לשון חיבה", ובכלל ,האבות הן הן המרכבה"%, שמעלתם הגלויה למלאכים היא נעלית ממעלת המלאכים, ובודאי קיימת משמעות וחשיבות בעיני המלאכים להכנסת האורחים על ידי אברהם.
(משיחת ש"פ וירא תשכ"ה, כ"ט אלול תשכ"ב)
כ יר
הערות
- 3. ראה בארוכה לקו"ש ח"ה ע' 329 ואילך.
- 2. וירא א שיחות ₪
- 4. נוסף ע"ז - דנתינת האפשריות להמלאכים שיקיימו ,,אזלת לקרתא הלך בנימוסי" - (ראה בהנסמן לעיל הערה 58, 61) ה"ז (דוגמת) מאכילם.
- 5. יח, יט. ובפרש"י.
- 6. ב"ר פמ"ז, ו. פפ"ב, ו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.