76
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
בדומה* לכך"* שצדקהי" צריכה להנתן ,,בסבר פנים יפות ובשמחה", באופן שהנותן ,מתאונן עמו על צרתו"*, ואילו כאשר ,נותן צדקה
3 להעיר ממנורת המאור להר"י אלנקאוה פרק הצדקה (ח"א ע' 39) ,המשובח שבצדקה היא הכנסת האורחים (וראה לשון הרמב"ם שם ה"ג ,בופין לוי" כדרך שכופין לצדקה"). אבל ראה לקוטים שבסו"ס מהרי"ל (הובא בס' גליוני הש"ס לשבת שם): כל היכא דנזכר הכנסת אורחים ר"ל דוקא הכנסת עשירים ומכובדים .. יקבלם בסבר פנים יפות לנהוג בהם כבוד כו' וראי' מאברהם אבינו כו' אבל הכנסת עניים בכלל צדקה היא.
*53) ולא ממש (ראה לעיל ס"ז החילוק דהכנסת אורחים ועניני צדקה - גמ"ח), כי בהמעלות הכי נעלות שבצדקה, ,הנותן צדקה לעניים ולא ידע למי נתן ולא ידע העני ממי לקח שהרי זו מצוה לשמה כגון לשכת חשאים שהיתה במקדש" (רמב"ם הל' מת"ע פ"י ה"ח. ועד"ז בשו"ע יו"ד סי' רמט ס"ז. וליתא שם ,שהרי זו .. במקדש"), שהוא למעלה גם מנתינת צדקה בסבר פנים יפות, משא"כ בהכנסת אורחים שההתענינות ומדת חסדו של בעה"ב (שמתבטאת בלו") היא עיקר המצוה, ונוגע להנפעל, וכבפנים.
4) ולהעיר ממ"ש המהר"ל (פ"ב שם), שהסבר פנים יפות וכו' שבצדקה הו"ע ה,גמ"ח" (שבצדקה).
5 רמב"ם הל' מתנות עניים פ"י ה"ד. וש"נ.
וירא א שיחות 107
לעני בסבר פנים רעות ופניו כבושות בקרקע... - אבד זכותו והפסידה"*.
לפי זה מובן גם מדוע מציין הרמב"ם במיוחד מבין כל פרטי הכנסת האורחים רק את הענין של ,,ללוות האורחים", כי דוקא בכך מתבטא עיקר מצות הכנסת אורחים - תשומת הלב לאורח*. יותר מכך: כשחסר הליווי, נפגמת גם מצות
הכנסת האורחים בפרטיה האחרים - באכילה ובשתיה שנתנו. לאורח, כדלעילל"ל.
ט. תשומת לב - גם לפני הכנסת האורחים
לפי כל האמור לעיל יש לומר שזוהי הסיבה לכך שהרמב"ם מביא כהוכחה ל,,גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה" דוקא את הפסוק ,וירא והנה שלשה אנשים", והוא משנה מדברי הגמרא, המביאה כהוכחה את הפסוק ,ויאמר אדנ"י... אל נא תעבור":
הערות
- 1. *) ה,מעלה גדולה שאין למעלה ממנה" (בה,שמונה מעלות (ש)יש בצדקה"), אינה שייכת לנדו"ד, כי המעלה בזה היא ₪,מחזק יד ישראל שמך תותן לו מתנה או הלואה או עושה עמו שותפות או ממציא לו מלאכה כדי שיחזיק את ידו עד שלא יצטרך לבריות" (לשון הרמב"ם שם ה"ז. ועד"ז בשו"ע שם ס"). שבכל זה הוא מעלה בהנפעל, שהתועלת להעני בזה בפועל היא גדולה יותר מבשאר המעלות שבצדקה. אבל לא (כ" מצד מדת חסדו של הנותן שמתבטאת בזה.
- 6. וגם לפי פשטות הכוונה בלוי' (לפי הגמ' שם) בכדי שהאורח לא יוזק בפועל וכיו"ב, הרי בעת שמלוהו אינו במצב של נצרך וחסר, דלא כבשאר גמ"ח אכו"ש וכו' לאורח שהוא נצרך וחסר אז. וא"כ גם בזה ניכרת ומודגשת מדת חסדו וטובו (שימת לב) של בעה"ב המארח להאורח. וראה זח"א קד, סע"א ,דהא כלא בהאי תליא" (וראה שם ואילך - הביאור). נתיבות עולם שם פ"ה - פעולת הלוי'.
- 7. ראה רבינו בחיי פרשתנו כא, לג: ודע כי מצות לוי" היא גמר המצוה באכסני' ותכלית השכר. ומובן מדבריו לכאו' (כהביאור בפנים), שהיא לא רק גמר המצוה בזמן, כ"א (גם) השלימות שבהמצוה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.