74

חכמים כל שאינו מלוה כאילו שופך דמים", וכן הוא אומר בהלכה שלאחר מכן'+. לגבי בית דין: ,ובית דין היו מתקנין שלוחין ללוות אדם העובר ממקום למקום, ואם נתעצלו בדבר זה מעלה עליהם כאילו שפכו דמים". כפי שמובן בפשטות, הרי הסיבה לכך שמי שאינו מלוה ,כאילו שופך דמים" היא, משום שבאמצעות הלויה מבטיחים שלא יהרגו את האורח בדרך, כפי שמציינת הגמרא בהוכחה המובאת במסכת סוטה:".

ואין מובן: אם הרמב"ם אומר שחשיבות הליווי כה גדולה, עד אשר בהעדרו ,כאילו שופך דמים", הרי המעלה ש,שכר הלויה מרובה מן הכל" היא טפלה בהשוואה לכך, ,ובכלל מאתים מנה"?

4 גמילות חסדים - התוצאה והמדה

ויש לומר, שנקודת ההסבר לכך היא:

בגמילות חסדים יש, באופן כללי, שני ענינים: א) תוצאת המעשה, שעל ידי מעשה של גמילות חסד האדם ממלא את חסרונו של חבירו, או מביא תועלת לזולת. ב) הפעולה עצמה מצד

הגברא - מדת החסד של האדם הגומל חסד.

גם בהכנסת אורחים יש שני ענינים אלה: א) הפרטים שמקבל האורח - המאכל, המשקה וכדומה - על ידי הפעולות המסויימות. ב) מדת החסד של בעל הבית המארח, ההתעניינות ותשומת הלב שהוא מקדיש לאורח.

בגמילות חסד, ובמצוות שבין אדם לחבירו בכלל, חשוב בעיקר הנפעל, התוצאה - הטובה והתועלת שקבל החבר בפועל*, ואילו מדת החסד של האדם הגומל חסד אינה חשובה לאדם המקבל את החסד, אלא רק לגברא הגומל חסד*, כפי שאנו מוצאים בענין הצדקה*, שה/,מאבד סלע מתוך ידו ומצאה עני והלך ונתפרנס בה" הרי הוא מקיים מצות צדקה*.

אך בהכנסת אורחים יש חידוש מיוחד, שמדת החסד, תחושת החסד של בעל הבית המארח, חשובה לנפעל, לפעולות הנעשות עבור האורח. הכנסת האורחים צריכה להתקיים באופן שהאורח יחוש בכל פעולותיו של