70

0-\ לקוטי ב. ההוכחה - מעצם רא:ית האנשים

לכאורה יש לומר, שלפי הרמב"ם ההוכחה מן הפסוק ,וירא והנה שלשה אנשים" לכך ש,גדולה הכנסת אורחים...", היא מעצם ראיית שלשה אנשים:

במצב של ,וירא אליו ה'", כיצד ייתכן שאברהם יראה באותה עת בתשומת לב ,שלשה אנשים", ועד כדי כך שייגרם ,וירץ לקראתם"? כאשר עומדים ,לפני ה'" יש להמנע מכל תנועה, ובודאי אין לשים לב לאנשים אחרים או לדבר אחר כלשהו!

ניתן ללמוד זאת בקל"וחומר מכך שיש לקרוא קריאת שמע ,בכוונה'' באימה וביראה ברתת''

3) שו"ע אדה"ז חאו"ח ר"ס ס"א.

4) לכאורה צ"ל ,,וברתת" בוא"ו (וכ"ה בשני דפוסי שו"ע אדה"ז - זיטאמיר תרט"ז. שם תרכ"ב), וכמו שהוא בהמשך הסעיף שם בהבאת דברי המדרש*. - וראה ברכות כב, א (ומו"ק טו,

*) וכ"ה בסיום לשון הטור שם (לפנינו. וכן בדפוס וויניצואה שי (דפוס א' דהטור עם הב"") בנוגע לק"ש. וכן ל' הב"י שם (לפנינו ובדפוס וויניציאה הנ"ל) בפעם הא'. ובפעם הב' - גם ,,ביראה" הוא בלי וא"ו, וכ"ה תנחומא אמור (י6). טור שם (לפנינר ובדפוס וויניציאה הנ"ל) בהבאת המשל שבמדרש. וראה חילפי נוסחאות בויק"ר (הוצאת מרגליות, ירושלים תשל"ב) פכ"ז, ור כמה שינויי גירסאות: ,,ביראה" בלא וא"ו, או גם ,וברתת" בוא"ו.

ד' לשונות הנ"ל ,,באימה כו'" הובאו גם: ביומא (ד, ריש ע"ב - לגירסת הע"י וכ"י (ראה דק"ס שם). וכ באדר"נ רפ"א) - לענין תורה - ושם ,ביראה ברתת" בלא וא"ז: בויק"ר שם לפנ"ז במשל (לענין

וירא א

ובזיעה"*!, כי קוראים את כתב המלך

א) באימה וביראה וברתת ובזיע.

אבל בשו"ע המחבר ריש הסימן כאן ,ברתת" בלא וא"ז (וכן הוא בדפוס ראשון דשו"ע אדה"ז כאן**). וכ"ה בכו"כ מקומות***.

ויש לומר בדיוק גירסא זו, כי אימה ויראה - רגש שבנשמה, רתת וזיע - ענין שבגוף**** - סוגים נפרדים*****. ועד"ז ד' אותיות שבשם הו" (שהם כנגדם****) - הנסתרות, הנגלות.

5) כ"ה גם בהמשך הסעיף בשו"ע אדה"ז שם (וכ"ה גם בדפוס ראשון דשו"ע אדה"ז). וכ"ה בש"ס מו"ק שם (בה"א). אבל בשו"ע המחבר בלי ה"א (ושם: וזיע - בלי ב'). וכ"ה בשני דפוסי שו"ע אדה"ז זיטומיר הנ"ל. וכ"ה בשאר כל המקומות

אחר), ושם לפנינו: וביראה וברתת - שניהם בוא" ובויק"ר (מרגליות) שניהם בלא וא" ויק"ר פי"א ז בלשון המשל. וגם שם כמה שינויים - ראה הוצאת מרגליות.

ובתו"כ שמיני י, ד (יל"ש שם רמז תקכה, וכן תנחומא שמיני (ט) - רק ג' לעונות ,,באימה וברתת ובזיע". וכן ביומא שם לפנינו. וקרוב לומר שזוהי השמטת מעתיק. ואכ"מ.

**) וכ"ה בטור דפוס אויגשברג ש - שתי הפעמים. ובב"ח ופרישה שם (בשם הב" ב' הפעמים.

***) ומהם: במקורו במדרש - ויק"ר פכ"ז, ו (לפנינו. וכן בויק"ר הוצאת מרגליות) - שמשם הובא המשך לשון אדה"ז. כנסמן עה"ג דשו"ע אדה"ז (וכמ"ש בטור וב"י שם) פסיקתא דר"כ פ' שור או כשב (בהוצאת באבער, וכן בנוסח כ"י אוקספרד ועוד - ני., תשכ"ב; ע"י מו"ק שם: נוסח הכ"י בדק"ס מו"ק שם. וכן הביא בדק"ס ברכות שם (סוף הערה יו"ד) מכ"י.

****) ראה לקוטי הש"ס להאריז"ל מו"ק שם (ד"ה מה להלן). סה"מ תיש"א ע' 250 ובהערה 2 שם. לקו"ש ח"כ ע' 54879.

*****) להעיר גם מלשון הב"ח לטור שם: ומדלא קאמר נמי לא באימה וביראה ולא ברתת ובזיע כר'.