66

ו ההבנה הראשונית ש,שרי" פירושה ,שר של אברהם"

מדוע אין מקום לתוכן האות יו"ד של ,שרי" בשם ,שרה"? ולכאורה - אדרבה:

על הפסוק לקמן" ,לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה", מפרש רש"י: לא תקרא את שמה שרי - דמשמע שרי לי ולא לאחרים, כי שרה סתם שמה שתהא שרה על כל". ולפי זה הרי זה ממש כמו בשם ,אברם - אברהם", משום שב,שרה על כל" נכלל גם הפרט של ,שרי - לי". ומדוע היו"ד ,זזה ממקומה"?

יתירה מזו: דוקא לפירושו של רש"י אודות ההבדל בין ,שרי" (שרי = לי) ובין ,שרה" (שרה על כל), צריכה להיות טענה ותביעה של ;יו"ד של שרי" (שתישאר בשם שרה), עוד יותר מהטענה מהרי"ש של אברם:

בגמרא*? הלשון ,בתחלה נעשית שרי לאומתה ולבסוף נעשית שרה לכל העולם כולו", ולפירוש הגמרא הרי זה ממש כמו החילוק בין .אברם" (אב לארם - לאומתו) ו,אברהם" (אב לכל העולם);

אך רש"י משנה מלשון חז"ל ואומר

לך לך : שיחות 6

ש,שרי" משמעו - ,שר לי", ומכיוון שכאן מדובר אודות קריאת שם זה על"ידי אברהם - כדיוק לשון הכתוב ,ויאמר אלקים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה...", נמצא, ש,שרי" משמעו שהיא ,שר" על אברהם*.

[ועל דרך דברי המדרש*: מרתא (גבירה) לבעלה, בכל מקום האיש גוזר ברם הכא (=כאן) לגבי שרה כלי3 אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה].

ולפי זה הרי איפכא מסתברא: בשם אברהם לא יכולה להיות לאות רי"ש שום תביעה חזקה, אפילו אם לא תיכלל בשמו, משום שתוכנה נשאר כחלק מ,אב לכל העולם";

מה שאין כן לגבי ,שרה" שבכך שהיא (נעשתה) ,שרה על כל" אין שום הוכחה שהדבר כולל גם ,שרי - לי", משום ששררה כזו היא היפך מכפי שנקבע על פי תורה, שהבעל הוא השר, וכנ"ל מהמדרש, ככתוב בפסוק לילל