66

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ו ההבנה הראשונית ש,שרי" פירושה ,שר של אברהם"

מדוע אין מקום לתוכן האות יו"ד של ,שרי" בשם ,שרה"? ולכאורה - אדרבה:

על הפסוק לקמן" ,לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה", מפרש רש"י: לא תקרא את שמה שרי - דמשמע שרי לי ולא לאחרים, כי שרה סתם שמה שתהא שרה על כל". ולפי זה הרי זה ממש כמו בשם ,אברם - אברהם", משום שב,שרה על כל" נכלל גם הפרט של ,שרי - לי". ומדוע היו"ד ,זזה ממקומה"?

יתירה מזו: דוקא לפירושו של רש"י אודות ההבדל בין ,שרי" (שרי = לי) ובין ,שרה" (שרה על כל), צריכה להיות טענה ותביעה של ;יו"ד של שרי" (שתישאר בשם שרה), עוד יותר מהטענה מהרי"ש של אברם:

בגמרא*? הלשון ,בתחלה נעשית שרי לאומתה ולבסוף נעשית שרה לכל העולם כולו", ולפירוש הגמרא הרי זה ממש כמו החילוק בין .אברם" (אב לארם - לאומתו) ו,אברהם" (אב לכל העולם);

אך רש"י משנה מלשון חז"ל ואומר

לך לך : שיחות 6

ש,שרי" משמעו - ,שר לי", ומכיוון שכאן מדובר אודות קריאת שם זה על"ידי אברהם - כדיוק לשון הכתוב ,ויאמר אלקים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה...", נמצא, ש,שרי" משמעו שהיא ,שר" על אברהם*.

[ועל דרך דברי המדרש*: מרתא (גבירה) לבעלה, בכל מקום האיש גוזר ברם הכא (=כאן) לגבי שרה כלי3 אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה].

ולפי זה הרי איפכא מסתברא: בשם אברהם לא יכולה להיות לאות רי"ש שום תביעה חזקה, אפילו אם לא תיכלל בשמו, משום שתוכנה נשאר כחלק מ,אב לכל העולם";

מה שאין כן לגבי ,שרה" שבכך שהיא (נעשתה) ,שרה על כל" אין שום הוכחה שהדבר כולל גם ,שרי - לי", משום ששררה כזו היא היפך מכפי שנקבע על פי תורה, שהבעל הוא השר, וכנ"ל מהמדרש, ככתוב בפסוק לילל

הערות

  1. 8. ברכות יג, א. ועד"ז בתוספתא שם (פ"א, יד). - ובב"ר פמ"ז, א ,,לעצמה". אבל ביפ"ת (השלם) הגירסא ,לעמה". וכ"ה ביל"ש פרשתנו עה"פ. וראה פי' מהרז"ו ורש"ש לב"ר שם. ב"ר הוצאת תיאודור"אלבק שם.
  2. 9. במפרשי רש"י (רא"ם. לבוש. ועוד) פירשו שגם כוונת רש"י היא (כבגמ') שהיתה שרה ,,לאומתה". אבל זהו היפך פי' הפשוט בתיבת ,לי" [ולהעיר שהלשון בפרש"י לש"ס (ברכות שם - הובא ברא"ם שם) הוא ,שרי - לשון יחיד משמע שרתי" (ולא כתב - שרי לי)]. וראה אלשיך וש"ך עה"ת עה"פ.
  3. 0. ב"ר שם (אלא שביפ"ת שם, שזהו ביאור לשם שרה (ולא ,שרי"). וראה הערה 38).
  4. 1. וירא כא, יב.
  5. 2. בראשית ג, טז. וראה רד"ק פרשתנו יז, טו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.