66
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ו ההבנה הראשונית ש,שרי" פירושה ,שר של אברהם"
מדוע אין מקום לתוכן האות יו"ד של ,שרי" בשם ,שרה"? ולכאורה - אדרבה:
על הפסוק לקמן" ,לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה", מפרש רש"י: לא תקרא את שמה שרי - דמשמע שרי לי ולא לאחרים, כי שרה סתם שמה שתהא שרה על כל". ולפי זה הרי זה ממש כמו בשם ,אברם - אברהם", משום שב,שרה על כל" נכלל גם הפרט של ,שרי - לי". ומדוע היו"ד ,זזה ממקומה"?
יתירה מזו: דוקא לפירושו של רש"י אודות ההבדל בין ,שרי" (שרי = לי) ובין ,שרה" (שרה על כל), צריכה להיות טענה ותביעה של ;יו"ד של שרי" (שתישאר בשם שרה), עוד יותר מהטענה מהרי"ש של אברם:
בגמרא*? הלשון ,בתחלה נעשית שרי לאומתה ולבסוף נעשית שרה לכל העולם כולו", ולפירוש הגמרא הרי זה ממש כמו החילוק בין .אברם" (אב לארם - לאומתו) ו,אברהם" (אב לכל העולם);
אך רש"י משנה מלשון חז"ל ואומר
לך לך : שיחות 6
ש,שרי" משמעו - ,שר לי", ומכיוון שכאן מדובר אודות קריאת שם זה על"ידי אברהם - כדיוק לשון הכתוב ,ויאמר אלקים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה...", נמצא, ש,שרי" משמעו שהיא ,שר" על אברהם*.
[ועל דרך דברי המדרש*: מרתא (גבירה) לבעלה, בכל מקום האיש גוזר ברם הכא (=כאן) לגבי שרה כלי3 אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה].
ולפי זה הרי איפכא מסתברא: בשם אברהם לא יכולה להיות לאות רי"ש שום תביעה חזקה, אפילו אם לא תיכלל בשמו, משום שתוכנה נשאר כחלק מ,אב לכל העולם";
מה שאין כן לגבי ,שרה" שבכך שהיא (נעשתה) ,שרה על כל" אין שום הוכחה שהדבר כולל גם ,שרי - לי", משום ששררה כזו היא היפך מכפי שנקבע על פי תורה, שהבעל הוא השר, וכנ"ל מהמדרש, ככתוב בפסוק לילל
הערות
- 8. ברכות יג, א. ועד"ז בתוספתא שם (פ"א, יד). - ובב"ר פמ"ז, א ,,לעצמה". אבל ביפ"ת (השלם) הגירסא ,לעמה". וכ"ה ביל"ש פרשתנו עה"פ. וראה פי' מהרז"ו ורש"ש לב"ר שם. ב"ר הוצאת תיאודור"אלבק שם.
- 9. במפרשי רש"י (רא"ם. לבוש. ועוד) פירשו שגם כוונת רש"י היא (כבגמ') שהיתה שרה ,,לאומתה". אבל זהו היפך פי' הפשוט בתיבת ,לי" [ולהעיר שהלשון בפרש"י לש"ס (ברכות שם - הובא ברא"ם שם) הוא ,שרי - לשון יחיד משמע שרתי" (ולא כתב - שרי לי)]. וראה אלשיך וש"ך עה"ת עה"פ.
- 0. ב"ר שם (אלא שביפ"ת שם, שזהו ביאור לשם שרה (ולא ,שרי"). וראה הערה 38).
- 1. וירא כא, יב.
- 2. בראשית ג, טז. וראה רד"ק פרשתנו יז, טו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.