62
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שהיתה בו בתחלה... לא זזה ממקומה", ומביא על כך דוגמא (וראיה) מ;יו"ד של שרי" [כנאמר בהמשך הפרשה" ,לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה"], ש,נתרעמה על השכעה (על כך שניטלה משמה של שרה) עד שהוסיפה ליהושע"; ובדומה לכך בנידוננו, ש,כדי שלא תתרעם על השכינה כיו"ד של שרי"' לא נלקחה האות רי"ש משמו של אברהם.
ב. שאלות בדברי רש"י ברם צריך להבין:
א) הדוגמא מ,יו"ד של שרי", היא, לכאורה, ראיה לסתור'', משום שהיו"ד של שרי הרי כן זה ממקומה" והתווספה ליהושע"י, שהוא (א) שם אחר, וגם (ב) אדם אחר, בה בשעה שבענינינו הר"יש ,,לא זזה ממקומה"י!
9 יז, טו.
0 ל' הרא"ם.
1) ולהעיר שבכת"י אחדים שתח"י (וראה ג"כ רש"י הוצאת בערלינער) הגירסא - ,אבל יו"ד של שרי לא עמדה במקומה ונתרעמה (עד שנתרעמה) כו'".
2 וגם - זה הי' לאחרי מאות בשנים, וכל משך זמן זה נשארה במצב של תרעומות (ובלי חו"ל - סנהדרין קז, א: עומד וצווח כמה שנים עד שבא יהושע כו)!
3) בשפ"ח כאן: והא דזזה היו"ד משרה אפשר משום דעתידה ליתן בשמו של יהושע*. אבל צ"ע
לך לך ג שיחות מ
ב) מלשון רש"י ,שאף* יו"ד של
שהרי סו"ס הדוגמא מיו"ד של שרי היא רא" לסתור (מכיון שתרעומות של היו"ד לא פעלה שלא להזיזה ממקומה).
[ודוחק לומר שהדוגמא היא רק על כללות הענין שיש לאות תרעומות כשנוטלים אותה משם צדיק - כי זהו דבר המובן ופשוט שאי"צ ראי' (וכדמוכח מזה גופא שרש"י כותב ,יו"ד של שרי נתרעמה כו'" מבלי לציין** מקור ע"ז או לכתוב שהוא דברי אגדה*** כו'). ועכצ"ל שהדוגמא היא ע"ז שנתפייסה על התרעומות שלה כו'].
ועד"ז קשה במ"ש במשכיל לדוד ד,יו"ד של שרי הזיזה .. איכא עילוייא מנוקבא לדוכרא (והוא מירושלמי סנהדרין פ"ב ה"ו. ב"ר פמ"ז, א. ועוד) ברם רי"ש דאברהם לכשתתרעם לא משכחת דעדיף מיני'" (ע"ש) - דסו"ס, גם את"ל חילוק זה בפרש"י [הנה - נוסף לזה שאינו ע"ד הפשט - לא נרמז אפילו כלל בפרש"י] - מה מקום להביא דוגמא וראי" לנדו"ד מיו"ד של שרי כאשר לפועל ניזוזה היו"ד ממקומה?
הערות
- 1. *) בת" הב' כתב: שהיו"ד היתה יכולה להתקיים אף שם שהרי חלקה תתנה חצ" לשרה וחצ" לאברהם (ירושלמי וב"ר שבפנים ההערה. ועוד).
- 4. ראה הערה 11.
- 3. אבל (לכאורה) צע"ג לפרש כן בדעת רש"י, שהרי רש"י נקט כהדיעה (ירושלמי וב"ר שם. סנהדרין שם. ועוד) שהיו"ד של שרי (לא חלקה כו" כ"א) נתנה ליהושע!
- 4. **) ולהעיר מפרש"י ויצא (כח, יא): התחילו (האבנים) מריבות זו עם זו כו'. ודוחק גדול לומר שרש"י סומך (לפעמים, בהביאו דברי אגדה) על הכלל שכתב בתחלת פירושו (בראשית ג, ח) שמביא גם ,אגדה המיישבת דברי המקרא".
- 5. ***) ויתירה מזו: גם פרט זה ש,,הוסיפה ליהושע" כותב רש"י מבלי לציין שהוא דברי אגדה. כי מכיון שהעניץן דתרעומות האות כ" הוא דבר המובן בפשש"מ - במילא פשוט ג"כ (בפשש"מ) שמחפשים מענה פיוס פשוט: א) שהיו"ד של שרי נתוסף, ב) ומודיע רש"י הנאמר בפשש"מ - שנתוסף ליהושע.
- 6. (וזה שרש"י לא הביא ענין זה על אתר בפ' שלח - כי בפשש"מ דפ' שלח אינה קושיא, כי גם בלא תרעומות - צ"ל הוספה זו (כדי שלא יכשל יהושע בעצת מרגלים). ופשוט).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.