59

המצוה המסויימת, מצות מילה, כפי שמבאר זאת הגאון הרוגוטשוביל.

הלכה ראשונה - הענין הכללי, הלכה שניה - הענין הפרט

ואלו הן שתי ההלכות בדברי

הרמב"ם:

בהלכה הראשונה, הלכה ח', עוסק הרמב"ם בענין הכללי של ברית מילה, בקשר לקדושת ישראל. ובהלכה השניה, הלכה ט', מדובר על המצוה המסויימת והיחודית של ברית המילה.

ולכן אומר הרמב"ם בהלכה הראשונה: ,מאוסה היא הערלה שנתגנו בה הגויים שנאמר כי כל הגוים ערלים", בכך אין הרמב"ם מתכוון להדגיש את הגנות שב,ערלה", אלא להדגיש בעיקר את ההבדל בין הגויים לבין בני ישראל, שב,ערלה" ,נתגנו בה הגויים", ומעלת המילה היא שהיא יוצרת שלמות בישראל וקשר הברית בין ישראל לקדוש-ברוך-הוא. וזאת הכוונה בדברי הרמב"ם לאחר מכן: ,גדולה היא המילה שלא נקרא אברהם אבינו שלם עד שמל שנאמר התהלך לפני והיה תמים ואתנה בריתי ביני וביניך...": שלמות ישראל, הברית עם הקדוש-ברוך-הוא, היא דוקא באמצעות המילה.

ולכן ממשיך הרמב"ם בהלכה זו

ומביא את מאמר חז"ל ממסכת אבות ,כל המפר בריתו של אברהם אבינו... אף"על-פי שיש בו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא", שבכך רואים באופן ברור ביותר, עד כמה קשורה ברית המילה לעצם" המהות של קדושת ישראל'ל.

בהלכה השניה עוסק הרמב"ם במילה כמצוה פרטית, שגם כמצוה מסויימת יש בה מעלה מיוחדת לעומת כל המצוות האחרות. את זאת מדגיש הרמב"ם בשינוי הניסוח מיד בתחלת ההלכה: ,בא וראה כמה חמורה מילה" - לא ,גדולה מילה", כהלכה הקודמת, וכלשון המשנה כדלעיל -

כי כאן עוסק הרמב"ם בחומרה, בעונש וכדומה, של המילה כמצוה פרטית מסויימת, ולכן מתאים הביטוי ,חמורה" - ובכך הוא מציין שני ענינים: שלא נתלה למשה רבינו עליה אפילו שעה אחת אף-על-פי שהיה בדרך, דבר המורה על החומרה הגדולה של מצות מילה. וענין נוסף שבו רואים עד כמה ,חמורה מילה" לעומת שאר המצוות - ,וכל מצוות התורה נכרתו עליהן שלש בריתות... ועל המילה נכרתו שלש עשרה בריתות". כלומר, כאן אין מדובר על מעלת המילה לעומת התורה בכלל, אלא לעומת כל