57

אברהם אבינו... אין לו חלק לעולם הבא", ורק לאחר מכן הוא מביא בהלכה בפני עצמה את המאמר במשנתנו ,שלא נתלה למשה רבינו עליה אפילו שעה אחת", ולבסוף הוא מביא את המאמר הראשון שבמשנה זו אודות מעלת המילה ש,נכרתו עליה י"ג בריתות"?

ה. חלוקת המאמרים - ,גברא" ו,חפצא"

בפשטות יש לומר, שהרמב"ם קבע את סדרם של המאמרים לפי ההבדל שנראה לו בתוכנם. הוא חילק את המאמרים לפי שני סוגים של מעלות, בשתי הלכות נפרדות:

בהלכה הראשונה, הלכה ח', עוסק הרמב"ם בפרטים שבברית המילה הקשורים ל,גברא", בסוג זה נכללים השלילה - ,מאוסה היא הערלה שנתגנו בה הגויים", והחיוב - ,גדולה היא המילה שלא נקרא אברהם אבינו שלם עד שמל...". ולכן הוא מביא כהמשך לכך גם את המאמר ממסכת אבות ,כל המפר בריתו... אין לו חלק לעולם הבא", הקשור אף הוא לגברא.

בהלכה השניה, הלכה ט', עוסק הרמב"ם בענינים הקשורים למעשה ולחפצא של מצות מילה, ובה נכללים מאמרי חז"ל האחרים: ,שלא נתלה למשה רבינו עליה אפילו שעה אחת - שלילה, ו,כל מצוות התורה נכרתו עליהן ג' בריתות... ועל המילה נכרתו י"ג בריתות עם אברהם אבינו" חיוב.

אך אין מובן מדוע משנה הרמב"ם:

א) במשנה מופיע הביטוי ,,גדולה מילה" בשני הענינים: ,גדולה מילה שנכרתו עליה י"ג בריתות", ,גדולה מילה שלא נתלה לו למשה...". ואילו הרמב"ם, בהלכה הראשונה הוא אומר כלשון המשנה ,גדולה היא המילה שלא נקרא אברהם אבינו שלם עד שמל...", ולעומת זאת בהלכה השניה הוא משנה ואומר ,בא וראה כמה חמורה מילה שלא נתלה למשה... "*, וכהמשך לכך הוא אומר - בוא"ו החיבור - ,וכל מצוות התורה...", ומובן מכך שהמילה ,חמורה" מוסבת גם לענין השני, שעל המילה ,נכרתו שלש עשרה בריתות".

כן דרוש הסבר: ב) במשנה נאמר ,גדולה מילה שנכרתו עליה י"ג בריתות", בלי להזכיר את מעלתה של המילה בכך על פני כל מצוות התורה, והשוואה זו מובאת במקום אחרך בגמרא, במסכת ברכות*: ,צריך שיקדים ברית לתורה, שזו ניתנה בשלש בריתות זו ניתנה בי"ג בריתות".