40
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
6 לקוטי
ישראל להתמסר לגמרי. לענינים
רוחנים, לימוד התורה...<.
מה שאין כן בכניסתם לארץ, שאז כבר לא היה להם לחם מן השמים ונדרש מהם להתעסק עם עבודת האדמה וכל הכרוך בכך - ,כי תבואו אל הארץ... שש שנים תזרע שדך וכו'"*; כל יהודי נדרש להתעסקות בכדי לדאוג לצרכיו באכילה שתיה ולבושים... .
ובסדר חיים שכזה, כמובן, קשה הרבה יותר להתעסק עם ענינים רוחנים.
עד שהמרגלים (מטעם זה) פיתו את היהודים שלא (ירצו) להכנס לארץ ישראל (כמבואר בספרים?.
ד בעבודה ב,תחתונים" חש יהודי ,תענוג בורא"
אף על פי כן מצינו, כי לאחר ובהמשך לחטא המרגלים אומר הפסוקז? /,כי תבואו", שמשמעו, כפירוש רש"י ,בישר להם שייכנסו לארץ" שלכאורה אין הדבר מובן: הן אמת כי לאחר ש,קצף ה' עליהם והרעים בקול רעש ורוגז עד מתי לעדה הרעה הזאת... במדבר הזה יפלו פגריכם...
נח - ז' מרחשון
אני. ה'..."2 אזי ,נכנע ונשבר לבם בקרבם"< ולכן היו מוכנים להכנסטי מיד לארץ, אך מדוע מהווה עבורם ההודעה ,תבואו" - בשורה (טובה), שהרי בכל זאת, זוהי ירידה לגבי מעמדם ומצבם במדבר? ובפרט בהיותם ,דור דעה"יי, ובוודאי שלא השתוקקו ו,נתאוו" ל(רשת ארץ גשמית ו)לעסוק בענינים גשמיים.
אך על פי מה שנתבאר, הדבר מובן: מכיון שדוקא בהגיעם לארץ ישראל תהיה להם האפשרות לעשות מחפצי העולם ,חפצא של קדושה" על-ידי קיום המצוות התלויות בארץ... (וכמאמר רבותינו ז"ל:: אפילו בנוגע למשה איש האלקים'"). = ואכן, המשך הפסוק לאחר ,כי תבואו", כולל פירוט של מצוות (נסכיםיי) חלה... אותם יקיימו בעקבות כניסתם לארץ (שלא כמו במדבר, שם לא היה עליהם לעסוק (כל כך) עם דברים גשמיים) -
ואו אז נשלמת הכוונה של ,נתאווה הקדוש-ברוך-הוא להיות לו דירה בתחתונים"
ולכן, נוסף על כך שיהודי יודע
הערות
- 4. כמרו"ל (מכילתא בשלח בתחלתו. שם טז, ד) ש(מטעם זה) לא ניתנה התורה (לדרוש) אלא לאוכלי המן.
- 5. בהר כה, ב"ג.
- 6. ראה דרושי פ' שלח בלקו"ת, אוה"ת ועוד.
- 7. שלח טו, ב.
- 8. שם יד, כז: כט: לה.
- 6. שיחות
- 9. ל' התניא ספכ"ט (לח, א).
- 0. כמו שאמרו (שלח יד, מ) הננו ועלינו גו' (הובא בתניא שם).
- 1. ראה ויק"ר פ"ט, א. במדב"ר פי"ט, ג. וראה בהנסמן בלקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 219 הערה 19.
- 2. סוטה יד, א.
- 3. ברכה לג, א. תהלים צ, א.
- 4. ראה קידושין לז, ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.