39

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

עבודתו: ,יראה כל זכורך את פני האדון ה'"?י - ראיית אלקות'.

נמצא, כי דוקא בז' מרחשון, כאשר יהודי שב למקומו, ישנה מעלה הן בעבודת ה,גברא" בתחתונים ממש - שכן כל יהודי נעשה שליח להשלים את המטרה אליה ,נתאווה הקדוש-ברוךהוא" שאינה ניתנת כל כך ליישום בעלייתם לרגל; והן מעלה בנפעל, ב.,חפצא", שהוא עושה דירה לקדושברוך-הוא בתחתונים.

ג. כיצד ניתן לחוש מעלה - כשנאלצים לחזור מן המקדש!

זו אכן לפי האמת, בפנימיות ותכלית הענינים, המעלה בעבודת ישראל החל מז' מרחשון (ביחס למצבם ועבודתם בעליה לרגל), מצד רצון ה' וכוונתו יתברך;

- עִם זאת, בגילוי ומבחינת הרגשת היהודי עצמו, הלוא עבודת בני ישראל מז' מרחשון ואילך כרוכה עם מצב של ירידה, וירידה עצומה - ממעמד ומצב נעלה ביותר בו ,יראה כל זכורך את פני האדון ה'", ,כדרך שבא לראות כך בא

נח - ז' מרחשון שיחות -

ליראות... "', למצב והנהגה של התעסקות עם עבודת האדמה ו,עובדין דחול... " - עמל וטירחא בפשטות, וגם יגיעה וטירדא בעבודתו הרוחנית. היהודי עצמו חש כי הוא אינו שרוי במצב הנעלה של בית המקדש ,לפני

ה יש

וביחד עם זה,מרגישים" בני ישראל גם את המעלה הגדולה שבזה.

וכפי שמצינו בנוגע לכניסתם של בני ישראל מהמדבר לארץ ישראל:

בהיותם במדבר, לא היו לבני ישראל דאגות אודות צרכיהם הגשמיים: הם קיבלו הכל מן המוכן, מהקדוש-ברוךהוא, הן בנוגע לאכילה ושתיה (מן, לחם מן השמים':, מים מבארה של מרים?), הן בנוגע ללבושיהם - שענני הכבוד היו ,שפים בכסותם (=מכבסים בגדיהם) ומגהצים אותם"?.

ובמצב שכזה היה ביכולתם של בני

הערות

  1. 7. תשא לד, כג. ועד"ז - משפטים כג, יז ראה טז, טז.
  2. 8. ראה תוד"ה כי מציון ב"ב כא, א. לקמן הערה 46.
  3. 9. חגיגה בתחלתה. וראה בארוכה אוה"ת וירא ד"ה אשר יאמר (קב, ב ואילך)*.
  4. 0. כנאמר בכמה כתובים על ביהמ"ק או גם בנוגע לירושלים (ראה יב, ז. יד, כג. ועוד).
  5. 1. בשלח טז, ד.
  6. 2. תענית ט, א. פרש"י חוקת כ, ב.
  7. 3. פרש"י עקב ח, ד (,ואף קטניהם כמו שהיו גדלים הי' גדל לבושן עמהן").
  8. 8. *) עפמ"ש באוה"ת שם (קג. סע"ב) וענין שתי עיניו של אדם .. ממכ"ע .. סוכ"ע - יל"ףפ ב' הלשונות ברמב"ם הל' חגיגה (פ"ב ה"א) כשם שהן באין להראות לפני ה' כך הם באים לראות הדר קדשו (סוכ"ע) ובית שכינתר (ממכ"ע).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.