38
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
4 לקוטי מצב של ירידה לגבי המצב של ,,בעלותך לראות את פני ה' אלקיך", בבית המקדש, עם זאת, על פי הוראת חכמינו ז"לי' ,מעלין בקודש", שיהודי צריך להתקדם תמיד מעלה ומעלה, מחיל אל חיל?' - יש להסיק, כי בכך ישנה גם מעלה ועליה לגבי המצב של
העליה לרגל. ב. המעלה בחזרה לביתם - ביצוע ה,דירה בתחתונים"
הביאור בזה (כפי שכבר דובר כמה פעמים)'': דוקא כאשר יהודי מגיע לביתו ולמקומו ומתעסק עם עבודת האדמה, אדם חורש ואדם זורע' וכיוצא בזה, אזי יש באפשרותו לקיים את המצוות התלויות בארץ כפשוטן, ולהמשיך קדושה גם בכל דברן ועניניו, ,מעשיך ודרכיך" הגשמיים - עבודה שלא תיתכן כאשר הוא נמצא
נח - ז' מרחשון
בעלותו לרגל בירושלים" ובבית המקדש. וזוהי העליה בעבודתו, ומשתי
בחינות - הן מצד מעשה ה,גברא" (האדם), והן מצד ה,חפצא" (הדברים בהם נעשית המצוה):
אמרו רבותינו זכרונם לברכף' ,נתאווה הקדוש-ברוך-הוא להיות לו דירה בתחתונים", ודבר זה מתבצע עלדידי קיום המצוות בדברים גשמיים, ובמיוחד במצוות התלויות בארץ שדה וכרם וכו'. כאשר יהודי לוקח דברים גשמיים, שמצד עצמם אין הם ,חפצי שמים", ובהם הוא מקיים מצוה ועושה מהם חפץ של מצוה וקדושה וכיוצא בזה - בזה נעשית דירה לו יתברך בתחתונים, אשר קדושתו של הקדושברוך-הוא נמשכת וחודרת בדברים התחתונים.
ובדומה לכך גם בנוגע ל,גברא", האדם המקיים את המצוה: בהיותו בירושלים ובבית המקדש, שם לא היה היהודי שקוע (כל כך) בעבודה בדברים גשמיים (,תחתונים"). הוא נמצא במקום שהינו קדוש מלכתחילה, ועוסק רובו ככולו בעניני קדושה. שם עיקר
הערות
- 1. ברכות (כח, א) וש"נ. וראה זח"ג קסב, ריש ע"ב. - בברכות שם ,גמירי מעלין כו'" במנחות (צט, א) ,ומנלן דמעלין כו' דאמר קרא כו'", אבל בירושל' בכורים פ"ג ה"ג ,שמעתי שמעלין כו'". - ראה שו"ע אדה"ז או"ח ססל"ד. וראה שד"ח כללים מ"ם ס"ק קצד. מאסף לכל המחנות או"ח סכ"ה סקי"ב - הדעות וכמה פרטים בזה, וכן אם הוא מה"ת או מדרבנן.
- 2. ל' הכתוב תהלים פד, ח. וראה ברכות בסופה. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ה ס"א. וש"נ.
- 3. ראה בארוכה לקו"ש ח"כ שם (ע' 63 ואילך) וע' 381 [בהוספות לחלק כ'] ואילך. ועוד.
- 4. ברכות לה, ב.
- 5. ונוסף לזה שאינו שייך מצד מצבם דבו"י בעלייתם לרגל, א"ז שייך גם מצד הדינים שנאמרו בירושלים: אין נוטעים בה גנות ופרדסים ואינה נזרעת ואינה נחרשת כו' ואין מקיימין בה אילנות כו' (רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ז הי"ד).
- 6. תנחומא נשא טז. במדב"ר פי"ג, ו. תניא פל"ו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.