32

למטה ממנו* - כאן, בתחתונים (דוקא), נעשית הדירה לו יתברך':, דירה לעצמותל*.

ולכן דווקא בעבודה זאת מתגלה ה,בלתי בעל גבול", נחלה בלי מצרים"*.

ו ההוראה: לא להסתגר בתיבה וותנית, לצאת לפעול בעולם

ההוראה מכך בעבודת השם:

ישנם כאלו הסבורים שניתן להסתגר בארבע אמות שלהם ולעסוק כל היום בתורה, וכלל לא נוגע להם מה נעשה בעולם מסביבם.

ומי יאמר אם בדעתו לעסוק כל היום בפנימיות התורה, ,דע" את אלקי אביך", שהרי אז ידמה מצבו האישי לזה של ימות המשיח, כפסק הרמב"ם בסיום וחותם ספרויי ,ובאותו הזמן לא יהיה... ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד"

יכול הוא איפוא לטעון: לשם מה עליו לצאת מארבע אמותיו כדי לעסוק בהרבצת התורה והיהדות, עד להפצת

המעיינות חוצה, כדי לפעול את ,,קאתי מר דא מלכא משיחא" (=ביאת האדון זה מלך המשיח), שעל"ידי זה יזכה (וכל העולם) לעסוק ב',לדעת את ה' בלבד" [כפירוש רש" אשר תורתו של משיח היא ,סוד טעמיה ומסתר** צפונותיה", פנימיות התורה] - הוא הרי זכה כבר ל,,נולמך תראה בחייך"יי, והריהו עוסק כבר עתה ב,לדעת את ה' בלבד"!

על כך היא ההוראה - ,צא מן התיבה": צריך לצאת מהתיבה ולפעול בעולם שמסביב. אכן יש לפעמים סדר של ,בא... אל התיבה"* - כאשר בחוץ יורד מבול, וקיים חשש פן ייטבע ב',מים הזידונים" של מי המבול, או אז יש להתגונן מכך באמצעות ,בא... אל התיבה", = כפירוש הבעל-שם-טוב9: להכנס בתוך אותיות ותיבות התורה והתפילה - אך צריך לדעת, אשר סוףסוף חייב להגיע זמן של ,צא מן התיבה", משום שהמטרה והתכלית היא לפעול בעולם שמחוץ לתיבה שלך.

ואל לאדם לחשוב כי מחובתו לעשות זאת רק מפני שעליו לוותר על טובתו האישית למען טובת הזולת - אלא זה נוגע לטובתו ושלימותו שלו. שכן,