30

לתיבה. ב) כבר בהליכתם לתיבה לא הזיקו החיות הטורפות. ג) עצם הגעתם, וכן ד) כניסתם לתיבה הייתה לגמרי בדרך נס;

ובמילא אין כל פלא, שגם לאחר מכן, בכניסתם לתיבה נמשך נס3 זה (בקשר להעדר ההשחתה של החיות), והשתנה טבעם של החיות הטורפות שלא יזיקו לבהמה וחיה אחרת וכו'.

ג(. נח והחיות לא רצו לרדת מהמדריגה שהיו בתיבה

וזהו הטעם לכך מדוע לאחר ש,,יבשה הארץ" היה צורך בציווי ,צא מן התיבה" - משום שנח לא רצה לצאת מהתיבה'?; הוא היה במקום בו שרר מצב של לעתיד לבא,

[ובפרט על פי המבואר בחסידות<, ששינוי טבע החיות בתיבת נח, נבע מכך שהאיר בה אור אלוקי נעלה ביותר (- מעין שיאיר לעתיד לבוא) הפועל את עניין השלום).

ומשום כך היציאה מן התיבה, היוותה ירידה לגבי המצב בתיבה'*.

נחג שיחות 565

ועל אחת כמה וכמה ביחס לחיות הטורפות עצמן, בהם התחולל שינוי הטבע כשהיו בתיבת נח, שמצד עצמם לא רצו לצאת מהתיבה, ובכך... לשוב ולהיות חיות טורפות ומזיקות!

ולכן היה צריך לצוות את נח באופן מיוחד ,כל החיה אשר אתך... הוצא אתך", משום שהיה ניתן לחלק ולומר: עבור נח (עם אשתו ובני ביתו) הכרחית היציאה מן התיבה, כדי לפעול בעולם שמחוץ לתיבה. ולכן כדאית הירידה (צא מן התיבה) בשביל התועלת של העולם בחוץ.

לעומת זאת, שיחרור החיות הטורפות מהתיבה יגרום בהם ירידה (חזרה למצבם קודם כניסתם לתיבה), ובעולם יהיו שוב חיות טורפות!

לכן הצטווה נח, אשר אף על פי כן = ,כל החיה... הוצא אתך".

אך מכך מובן, כי עלדידי ,צא מן התיבה .. הוצא אתך", נעשה עילוי לגבי המצב כפי שהיה בתיבה.

ד. המעלה ביציאה מהתיבה - קיום ,מלאו את הארצ"

מהי ההסברה בכך?

הדבר מרומז בדברי הפסוק עצמו, האומר ,צא מן התיבה אתה ואשתך...", דבר המורה (כנ"ל) ש,התיר להם...". ובדומה לכך לגבי החיות... - ,הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ".