28
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ג
4 לקוטי
נת ג
א. הצ'ווי לצאת מן התיבה - מדוע!
בפרשתנו מסופר: ,ובחודש השני בשבעה ועשרים יום לחודש יבשה הארץ"י, ולאחר מכן ציוה הקדושברוך-הוא את נח: צא מן התיבה אתה ואשתך... כל החי'... היצא אתך...5.
ואין מובן: מכיוון שכבר ,יבשה הארץ" - שמשמעו שהאדמה התייבשה לגמרי, כפירוש רש"י: ,יבשה" ,צעשה גריד (=קשיחה מיובש) כהלכתה" (שכן .חרבו המים מעל הארץ" - ,נעשה כמין טיט..." - כבר היה לפני כן) - מדוע היה צריך לומר לנחי ,,צא מן התיבה"? ויתירה מזו: לא די בציווי לגבי נח עצמו, אלא נדרש ציווי נפרד בנוגע לחיות - ,כל החי... בעוף ובבהמה ובכל הרמש... היצא אתך"
במדרשל נאמר: ,כיון שנחו המים היה צריך נח לצאת מן התיבה, אלא
אמר: ברשות הקדוש-ברוך-הוא נכנסתי שאמר לי ,בא אתה וכל ביתך אל התיבה", ועכשיו איני יוצא אלא ברשותו".
ברם (נוסף לזה - שרש"י כלל לא מביא את המדרש האמור, הרי) מדרך לימוד הפשט עולה, ומפורש הדבר ברש"יז, כי ציווי הקדוש-ברוך-הוא לנח ,בא... אל התיבה" (לא היה בבחינת נתינת רשות, אלא) משום שנח לא רצה להכנס לתיבה.
בפשטות ניתן לומר, שהצורך בציווי לא היה (כל כך) על עצם היציאה, אלא על אופן היציאה - ,(צא מן התיבה) אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך", כפי שרש"י מפרש על כך: ,איש ואשתו כאן התיר להם תשמיש המטה" (מה שאין כן בהיותם בתיבה - היו ,האנשים לבד והנשים לבד", כי ,נאסרו בתשמיש המטה").
ובדומה לכך בנוגע לחיות, שהיה צריך להבהיר (כסיום הפסוק') שיהיה ,ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ", וכפי שרש"י מפרש: ,ולא בתיבה מגיד שאף הבהמה והעוף נאסרו בתשמיש".
הערות
- 1. יד.
- 2. שם, טזדיז.
- 3. שם, יג ובפרש"י.
- 4. והרי כל מה שעשה נח לפנ"ז לראות הקלו המים מן הארץ וכו' הי' מדעת עצמו (וראה פענח רזא שם, ו) - אף שיש לחלק בין הנ"ל ליציאתו בפועל מן התיבה.
- 65. תנחומא פרשתנו ח. ועד"ז שם י. ב"ר פל"ד, ד. וכ"ה בכו"כ מפרשי התורה (אברבנאל. בחיי (שם, יד). פענח רזא. ועוד).
- 6. פרשתנו ז, א. 7 ז- מב"ר פל"ב, ו. 8 פרש"י לעיל ו, יח. ז, ז. פח, יז
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.