14
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ג
6 לקוטי
בראשית ג
א. ,אשר ברא אלקים לעשות"
נאמר במדרש\: ,כל מה שנברא בששת ימי בראשית צריכין עשיה" - ,הדא? הוא דכתיב3 אשר ברא אלקים לעשות, אשר ברא ועשה אין כתיב כאן, אלא לעשות, לומר שהכל צריך תיקון".
יש להבין: כיצד תואם מדרש זה לדברי חז"ל3 ,עולם על מליאתו נברא", ש,נבראו הדברים (שבעולם) על מליאתן"* - ולא פגומים, אשר ,צריכין עשיה, תיקון"%?
לכאורה ניתן היה לתרץ זאת לפי דברי המדרש*, ש,אף"על-פי שנבראו הדברים על מליאתן, כיון שחטא אדם
הראשון נתקלקלו"? - והפסוק ,אשר ברא אלקים לעשות" נאמר לגבי היום השביעי, ,כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא...", אשר היה לאחר חטא% עץ הדעתל.
אך הסבר זה אינו מספיק, שהרי נאמר בפסוק ,אשר ברא אלקים לעשות" - שהצורך ,לעשות - צריך תיקון" איננו תוצאה של החטא המאוחר יותר, אשר גרם קלקול בעולם, אלא מצד הבריאה עצמה - עצם הברא" היה באופן של ,צריך תיקון".
ב. בשבת - אפשרות לעולם נעלה *ותר
ויש לומר, שאחד ההסברים לכך הוא:
הענין של ,,ברא אלקים לעשות" -
הערות
- 1. ב"ר פי"א, ה
- 2. ל' (פי' המיוחס ל)רש"י לב"ר שם (וראה ב"ר הוצאת תיאודור-אלבק בחילופי נוסחאות שם).
- 3. פרשתנו ב, ג.
- 6. ב"ר פי"ד, ז. וראה שם פי"ב, \. פי"ג, ג (וביפ"ת שם).
- 5. ב"ר פי"ב שם.
- 66. ברש"י לב"ר פי"א שם ,והרי לך כל מעשה בראשית שתחביבין לפניו דכתיב וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד אעפ"כ צריך תיקון" - אבל דורש ביאור נוסף: (א) לא ביאר מדוע אי"ז סתירה ל,טוב מאוד". (ב) ועיקר: ,טוב מאד" אפ"ל ע"י ומצד המעלה שישנה בעבודת האדם (ראה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 102 ובהנסמן בהערה 14 שם), משא"כ בנוגע למחז"ל ,על מליאתו נברא".
- 7. כידוע שע"י חטא עה"ד נעשה ירידה בכל העולמות.
- 8. שהי' ביום הששי בשעה עשירית (סנהדרין לח, ריש ע"ב. ובכ"מ).
- 9. ואף שבמדרש (פי"א שם) הובא זה לענין ,מפני מה לא נתנה (המילה) לאדם הראשון" (היינו שמתחילת בריאתו הי' ,צריך תיקון" - מילה) - יש לומר, שהחפצא דערלה כדבר מאוס (שצריך להסירו) נתחדשה ע"י הירידה דחטא עה"ד. ולהעיר שאדה"ר נולד מהול (אדר"נ פ"ב, ה. ובכ"מ), וכמ"ש ביפ"ת לב"ר שם ד,לא האמין (הפילוסופוס) במדרשות שאמרו בכ"מ שאדה"ר נולד מהול".
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 8 לקו"ש חכ"ה ע' 14
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשי"ב לקו"ש חכ"ה ע' 14
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.