11
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שברכה זו לדגים היא גם בקשר לאדם, כנאמר בגמרא"': ,בתולה נשאת ברביעי ונבעלת בחמישי, הואיל ונאמרה בו" ברכה לדגים". אמנם, בששי ,נאמרה בו?' ברכה לאדסם3, והרי מדובר כאן על נישואי האדם'', בכל זאת ישנה מעלה גם ב,ברכה לדגים", בחמישי, על"פני ה,ברכה לאדם"*, שדוקא אצל הדגים קיים הריבוי - ,וידגו לרוב בקרב הארץ" - והרי זוהי*' מטרת הנישואין - ,פרו ורבו"?'.
וזהו ההבדל בין תכונת גמילות החסדים של כל ישראל בטבעם, לבין תכונת גמילות החסדים של הנולד ביום חמישי:
תכונת החסד הטבועה אצל כל ישראל בתולדותם, היא במדה ובהגבלה
- הם מוכנים לגמול חסד עם הזולת, אך לא באופן של ויתור על הצרכים האישיים, או במקרה של מכשולים וקשיים אחרים.
לעומת זאת, מי שנולד ביום חמישי, כאשר מאיר חסדו של הקדוערברוךהוא - הרי אצלו תכונת החסד היא למעלה מהגבלה*'. כלומר, אין הוא גומל חסד רק עד כמה שנדרש לפי מדת החסד, אשר היא כשמה מדודה ומוגבלת, אף כאשר ,כדבעי 5 ליה למיעבד", אלא יש לו מסירות נפש בגמילות חסד, ללא מדה והגבלה.
ג. התבטלות - כלי לחסד בלתי מוגבל
הכלי ל,,חסדו של הקדוש-ברוך-הוא" הבלתי מוגבל, הוא ענין ההתבטלות??:
כל עוד האדם חש במציאותו העצמית, בלתי אפשרי אצלו חסד עבור
8 אבל לאידך יש מעלה בטבע גמ"ח שבישראל בתולדותם לגבי הנולד ביום חמישי (שזהו גם באוה"ע, כנ"ל הערה 5) - כי עניני המזל כו' שבשבת שם ענינם רק שמולידים ,נט" קצת" לענין מסוים (לח"מ להל' תשובה פ"ה ה"ד. וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 11 ואילך), משא"כ המדות טובות שבטבע כל ישראל בתולדותם הן מדות טובות בפועל שמצד טבע נפשותם.
הערות
- 0. כתובות ה, א.
- 1. פרשתנו שם, כב.
- 2. פרשתנו שם, כח.
- 3. כתובות שם - שלכן אלמנה נבעלת בששי (שם).
- 4. וראה כתובות שם (בתי' הא') ,ברכה דאדם עדיפא לי'".
- 5. להעיר מריטב"א כתובות שם דלתי' הב' בגמ' שם - ,,ברכה דדגים עדיפא משום שאין העין שולטת בהם". וראה פני יהושע שם (בסברת המקשן - לדעת התוס) ,דברכה דדגים עדיפא שהם פרין ורבין יותר מכל הבריות כדכתיב וידגו לרוב".
- 6. ראה לקו"ש [המתורגם] חי"ז ס"ע 187 ואילך (וש"נ). ועוד.
- 7. פרשתנו א, כח. נח ט - א, ז. וראה רש"י פרשתנו שם, כב (ביום ה') ד"ה ורבו.
- 9. בראשית ג שיחות -
- 9. כתובות סז, רע"א.
- 0. להעיר מהמבואר בהחילוק בין חסד דאברהם וחסד דישמעאל (לקו"ת עקב יז ג ואילך. תו"ח תולדות ד, א ואילך. אוה"ת וירא צ, סע"ב ואילך. ועוד. לקמן..... ע' 80).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.