2

בכל זאת, הפירוש לפי הפשט קרוב יותר למשמעות המילה ,ויבדל" ולתוכן של המילים הבאות בפסוק - ,ויבדל... בין האור ובין החושך" - מאשר הפירוש של דברי אגדה על ,ויבדל". ואם כך, רש"י היה צריך להקדים את הפירוש ,לפי פשוטו" לפני הפירוש של ,דברי אגדה".

כן יש להבין: אם הקושי בפסוק, שאותו רוצה רש"י לפרש, ואשר בגללו ,אנו צריכים לדברי אגדה" הוא - כיצד תיתכן הבדלה בין אור לבין חושך, אשר אינם מתערבבים, - צריך היה רש"י לצטט גם את המשך הפסוק ,ויבדל אלקים בין האור ובין החושך", או, לפחות, לרמוז לכך באמצעות המילה ,וגומר"?

ג. "כי טוב" - הסיבה ל,ויבדל"

מכך מובן שהשאלה שעליה רוצה רש"י להשיב, וההכרח לפירושו, קשורים דוקא למילים ,וירא אלקים את האור כי טוב ויבדל".

וכאן אין מובן* - כיצד ייתכן

ש,וירא אלקים את האור כי טוב" זוהי הסיבה ל,ויבדל"?

לכן אומר רש"י ,אף בזה אנו צריכים לדברי אגדה, ראהו (כי טוב - ובמילא) שאינו כדאי להשתמש בו רשעים, והבדילו".

לפי זה ניתן להסביר מדוע מקדים רש"י את הפירוש של דברי אגדה לפני הפירוש ,לפי פשוטו". ולשם כך יש להבין תחלה את הדיוק בלשון רש"י בפירושו ,לפי פשוטו" - ,ראהו כי טוב ואין נאה לו ולחושך שיהיו משתמשין בערבוביה". = שהרי, לכאורה, מתאים יותר שרש"י יאמר כלשון הפסוק ,ראהו... ואין טוב לו ולחושך שיהיו משתמשין בערבוביה" -

אך לפי ,,פשוטו" אין נכון לומר ש,אין טוב לו ולחושך" - (לא יתכן שזו הסיבה ל,ויבדל") - שהרי, כיון שלא היה ביניהם ערבוב בפועל, כל אחד מהם התקיים בזמן אחר (אם כי לא היה סדר קבוע בזמן קיומם), אי אפשר לומר ביחס לזה ש,אין טוב לו", כי שום דבר לא פגע באור או בחושך, אך יש כאן מצב שאין נאה לו": כיון ש,וירא אלקים את האור כי טוב", לכן אין זה ,נאה" שיצירה חשובה ו, האור, = תשמש ,בערבוביה" עם החושך, ולא יהיה לה זמן קבוע לעצמה.