560

ת'ח בעד סיפורים הנ"ל ומסיים וחותמים בטוב, בטוב הנראה והנגלה ת"ח על כתבו הנ"ל ובטח ימשיך וגם לזה שייך ופרצת כו'. (ממכתב סיון, תש"כ)

א) בדורנו מבולבל זה, הנה ככל שיש להבהיר הענינים ולהוסיף דיוק מועיל הוא ביותר. ואם על אתר ובהוה אינה ניכרת כ"כ הנחיצות בזה, הרי אפשר שבמקום

-אחר ועכ"פ. בעתיד.הקרוב יתברר. ההכרח..וה"ה.בהנוגע.לאוסף סיפורים.ע"ד.נשיאי.. .

ישראל שבכל הזמנים ובכל המקומות -- יש להעיר, אם בשולי הגליון או עכ"פ בסוף הספר, מקורו של כל סיפור והעיקר -- הסמכות שלו, ואם בהנוגע לכל נשיאי ישראל הדברים אמורים, עאכו"כ לנשיאי תנועת החסידות, אשר ידיעות שאינן מדוייקות ולפעמים ענינים מזויפים במטרה בלתי רצוי" -- הביאו נזק רב להפצת תורת החסידות והחדרת הדרכותי' ומנהגי" לחוגים יותר רחבים. וכיוז שכנראה מהשורות האחרונות שבספר, ובכלל משני העמודים מראה מקום המקורות, ובידעי אהבת הסדר של כת"ר שי' -- נרשם אצלו מקור כל ספור וסיפור אשר בספרו, כדאי שעכ"פ ידפיס עתה מראה מקום מקור כל סיפור -- בעלים בפ"ע -- שעכ"פ יתקז את האמור במדה חשובה אם לא בשלימותו. ומה טוב אם אפשר, לצרף לזה גם שורות אחדות ע"ד ערך הסמכות של קובצי הסיפורים השונים וכן המספרים השונים - שכידוע יש בזה שני הקצוות, היינו בעלי סמכות בתכלית ולהיפך, ורובם נמצאים בין שני הקצוות. -- מובן שאפשר להוציא קובץ סיפורים כהנ"ל אפילו אין יודעים סמכות הסיפורים, כיון שעכ"פ משקיף מהלך הרוח של חסידים או יו"ח, וכידוע המאמר ,אויב די מעשה איז ניט אמת, האַט עס אָבער געקענט זיין אמת". אבל לפי מצבו של כתיר בתוככי אנ"ש -- קרוב לודאי שיסמכו על סיפוריו כאילו בדקם ומצאם נאמנים, ובפרט כשנדפסים בספר, ולכן נחוצה בזה מסירת מודעה מפורשת.

ב) בהמשך להנ"ל -- בכלל ישנם סיפורי חסידים המעוררים תמהון, ומסקנת חלק מהשומעים הוא, שבודאי איש פלוני -- שאודותו הסיפור -- עשה היפך הדין או עכ"פ היפך הלפנים משה"ד. וזה פועל גם על יחסם בכלל לנשיאי תורת החסידות ולתורת החסידות עצמה, בה בשעה שעיי שינוי קטן באיזה ביטויים אשר בהסיפור, סרה כל התמי. וכיון דרובא דרובא של הסיפורים עברו דרך כמה צנורות, ודאי הוא אשר הביטוים אינם מדוייקים כ"כ. ובפרט -- בהעתק מלשון ללשוו.