552

שאומרים אותם בכל שבוע ביום ה' ולאו דוקא בר"ה. והרי בכל ר"ה היו הלוים אומרים הנ"ל (בשחרית, או במוסף). ודין זה הי' יכול לשמש התחלה לדרשה. ואת"ל שהרי אין זה נוהג בזמה"ז -- הרי :יכול הי' להתחיל בפסוקים עצמם.

ולכן נ'"יל שצ"ל בר"ת: א) ב"ה. א'א -- ופיי: בעזר השם (או ברוך השם). אמר אסף. או -- בראש השנה אנו אומרים. ב) בר"ה א'א -- ופי' כנ"ל; ובמשך הזמן טעה אחד המעתיקים בין רייש קטנה ליו"ד גדולה. וזה גרם לטעות בפיענוח הר"ת. ג) בתי א"א -- ופי': בתהלים אמר אסף. וכיו"ב.

הערה כ'. מש"כ בדרשה? (ומיוסד בויק"ר וכו' שמציין כ') -- קבוע מציאות דין דר"ע אפילו טועים לזמן שלא זכו לבאור פניך יהלכוז.

דרך אגב. ל' הדרשה מאיר עיניהם -- מסייע להשערת הרד"ל (פדר"א פ"ח ס"ק נד) שכן צ"ל בויק"ר פכ"ט.

הערה לוי רשום אצלי -- בהערות לשו"ת אאזמו"ר אדמו"ר הצ"צ חיו"ד סו"ס

= צ"ג, שמדבר שם בירוש' זה: ראה ילקוט ואתחנן רמז תתכה ולתהלים רמז קמח. 6'..

המנהיג. הג"מ ריש הל' שופר. שבה"ל ס' ר"ה סי' רפד. תשב"ץ ח"א ע' זקן. חו"י סיי כג. בינה לעתים דרוש ב'. זכר נתן דצ"ה. יוסיפון פע"ו. אור המאיר פ' ואתחנן. תורה תמימה שם. -- וביד מלאכי ח"ב ס"ו שאין להחליט הלכה מנוסחאות ירוש' שבידינו.

הערה קסאי. נשאר בצ"ע למ"ל פסוק והעברת לאחרי שנלמד לכל המצות דצ"ל דרך גדילתן.

ובהערות המו*ל שם:

ב) פסיקתא שם בשינוים. אולי הכוונה על מאמר ר"ע ר"ה כ"ה עיא אשר תקראו אתם אפילו טועים ואפילו מוטעים וכו

כא) גם כאן משונה הסיום במדרש ובפסיקתא ממה שהוא לפנינו, כי שם איתא ,כ"כ למה שאם טעו בדבר הלכה הקב"ה מאיר פניהם הה"ד באור פניך יהלכון". והכוונה לדעת רבינו ב"ד המתכנס לחשבוון העבור וקדוש חודש ושנים עליהם נאמר אשרי אשר באור פניו יהלכון, כמו שהוא מפורש בפרקי דרבי אליעזר פרק ח' (דף ו' עב דפוס סביוניטה) ,ואשריהם העומדים במקום ההוא בשעה ההיא שנאמר אשרי העם יודעי תרועה יי" באור פניך יהלכון באור פניו של הקב"ה הן מהלכין". והשוה גם בפסיקתא שם. המו"ל.

3 וז'ל: בירושלמי מגלחין את זקנם ובילקוט שם שערן ונתקן זקנם וכבר העיר שם בגליון הירושלמי (שבש"ס צלום הוצ' יונתן) על החילוק הזה, ולפני רבינו היתה הגי' שערן, וגם הרשב"ץ בחידושיו לר"ה המביא הירושלמי גורס ,שערן". וראה או"ח סי תקפ"א שמובא הלכה זו בשם מהרי"ל ועי' בלקט יושר חאו"ח צד 124. המו"ל.