531

במענה על מכתבו מעש"ק, בו כותב שרוצה לשמוע ע"ד ענין יראת ה' באשר ישנם שרחוקים מזה וכו'.

והנה ח"ו לומר על איש ישראל שרחוק הוא מיראת ה'. והרי מקרא מלא דבר הכתוב כי המצוה הזאת גו' לא רחוקה היא גו' כי קרוב אליך הדבר מאד (עיין שם בפירוש הרמבַ"ן דקאי על מצות התשובה), וכבר נתבאר בארוכה ובביאור היטיב בספר התניא קדישא איך שקרוב אליך הדבר ולא לבד קרוב סתם אלא מאד, עיי"ש ריש פרק י"ז וריש פרק י*ח, שהמדובר באהבה ונכלל בה גם דחילו. ועייג"כ לקו"ת דיה כי המצוה.

ומהנכון לבדוק את התפילין שלו וכן המזוזות בדירתו שיהיו כולן כשרות כדין, ושיקבע בכל יום -- לימוד בתורת החסידות, נוסף על השיעור יומי בתניא קדישא השוה לכל נפש -- אחד משלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים.

(ממכתב י"ד מ"ח, תשי"ז)

בהערתו בתניא רפ"א ,אמר רבה כגון אנא בינוני" - כפי רצונו, הנני כותב בזה מה שלפענ"ד בפי' מש"כ בתניא:

א) בש"ס הנדפס, בע"י, ביל"ש לתלים לו, בכת"י הש"ס וע"י שהובאו בדקדוקי סופרים לברכות (סא, ב), בפירוש ר"ח (נדפס בנספחים לאוצר הגאונים לברכות) - בכל מקומות אלו הגירסא בלשון רבים: ,אנו בינונים" או ,אנן בינונין". ולא מצאתי, לע"ע, חבר לאדה"ז בגירסתו ,אנא בינוני" -- לבד המשמעות דפירש"י על אתר שכותב ,אם אתה מן הבינונים" -- ולא כמ"ש בפיר"ח הנ"ל ,אי אנן בינונין אנו לא שבק מר כו'".

ב) מש'כ רש"י שם ,אם אתה מן הבינונים אין לך צד'ג בעולם' - אין נלפענ"ד דיוקו דמר במכתבו, שאין אף צד"ג אחד בעולם -- כי מנ"ל לאביי להחליט בפשיטות אשר אין בכל חברי רבה אף אחד שגדול מרבה? ובפרט שמחביריו היו רבי זירא הנקרא חריך שקי (עיין באריכות ב"מ פה, א. וראה ג'כ בסוף מאמר פורים תש"ח דר"ז הוא חכמה ורבה בינה), והאריך ימים (מגילה כח, א). ור' יוסף (עיין בסוף ברכות שר"י הוא ע"ד ר' זירא, סיני עדיף) שהי' בעל יסורים (פסחים קיג), עניו ביותר (סוף סוטה), ונסתמא מפני יר"ש (ראה סה"ד בערכו. ר"ן פ"ק דקדושין). ועוד דכמה חכמים היו אז בא"י ואביי מקומו בבבל -- ואיך יפסוק מהותם מהו בהחלטה גמורה! -- וכוונת אביי (גם לפירש"י) פשוטה שאם רבה ואלו שהם במדרגתו - (שזהו פי' ,אנו", ולא כלל עם ישראל) -- בינונים, א'כ כמה יהיו במדרי" צד"ג.

ג) כנראה במכתבו רוצה לפרש ,לא שביק חיי" -- שכיון שצדיק הוא יסודו של עולם הרי באין צדיק בארץ במילא כל ברי' לא חיי. ואיני יודע מה מכריחו לכל