523

במענה על מכתבו -- מבלי הוראת זמן הכתיבה -- בו כותב אודות מה שעבר עליו ותוכן הפנימי בזה הוא, שבמלחמתו עם היצר הרע, שישנו אצל כל אחד ואחד מישראל, הנה עד עתה לא הצליח בזה, ונכשל בכמה ענינים.

והנה ברור הדבר, אשר לכל אחד מישראל ניתנו כחות מספיקים לנצחון במלחמה הנ"ל, אף שלפעמים, וכדרך מלחמה גשמית, זה נופל וזה קם ולפעמים להיפך -- אבל סו"ס הנצחון בטוח, וכמ"ש לבלתי ידח ממנו נדח, ונמיכת רוח ויאוש - ה"ה מתכסיסי היצר הרע לצוד האדם ברשותו ורשתו, ולכן יקבע שיעוריו בלימוד תורת הנגלה ופנימיות התורה והידור בקיום המצות, ומובז שיקל זה עליו בהרבה אם יהי' בישיבה ויקיים בקבלת עול אמיתי את ציוויי הנהלת הישיבה, ואז

סוף סוף יצא מהטיט והבוץ, ויראה אור בחייו. (ממכתב י"ז אדר, העט"

במענה על מכתבו מכ'"ח סיון, והקודם לו. כבר כתבתי לו איזו פעמים*, שכל השקלא וטריא שלו בהנוגע למצבו, הוא מתחבולות היצר הרוצה לבלבלו מעבודת השי"ת ובשמחה ובטוב לבב. וכבר ידוע ומבואר בספרי חסידות, שאחת מתחבולות היצר הוא לפעול נפילת רוח בהאדם העובד את בורא העולם להסבירו שאינו מצליח בעבודה זו כו' וכו'. ואף שהיצר נק' זקן וכסיל -- בכל זה ערום הוא ואומן במלאכתו מלאכת הסתה, ולכן אפשרי שלזמן פועל חלישות בזה השומע לו. ולפעמים מתלבש היצר הרע בלבושים אחרים בכדי שלא יכירו אותו, וככל הדברים האלה הוא גם בהנוגע אליו. והעצה היעוצה, וע"ד המבואר בתניא, שלא להכנס עמו בשקו"ט וטו"מ -- הצודק הוא אם לא -- אלא להמשיך בעבודת האדם לקונו בלימוד התורה וקיום