428

כו"כ פעמים מובא פתגם-הוראת רבותינו נשיאנו טראַכט גוט, וועט זיין גוט (שהכוונה שהמח' תועיל בזה) -- ובהיפך מזה ,ממציא" מחשבות באופן הפכי, ולמרות שנמצאים בחודש אדר שנצטווינו להרבות בשמחה, שרוי בעצבות (עיין תניא בזה) וכו'

וחותמים בדבר מלכות: טראַכט גוט וועט זיין גוט -- בנראה ובנגלה.

. . ומעניז לענין, בענין ימי הפורים, אשר ביטול הגזירה היתה על ידי זה שמרדכי היהודי קיבץ אלפי תנוקות של בית רבן ולימדם תורת ה' ועד שאמרו אתך אנו לחיים או כו' -- הנני נוגע בזה עוד הפעם בבעי' התעובה של המיסיון, ובהמשך לשיחתנו הטלפונית, כיון שקבלתי ידיעה שהיתה החלטה להשליט גם עליהם חוק חינוך חובה ורישום רשמי, שעל ידי זה תוגבל פעולתם וכו', ושמסרו הענין לועידה מיוחדת שתחקור המצב ותגיש דו"ח וכו"

מובן ופשוט שעמדתי בהאמור אין ברשותי שלא לפרטה בפירוש, והיא: אשר אין עצה אחרת לנגע זה, עבודה זרה ואביזרייהו, כי אם -- ביעור. ומה שלא תהיינה התחבולות הזמניות, מוכרח ללכת בדרך התרופה היחידה לנגע האמור, ולהזהר שלא להטעות את דעת הצבור שההחלטה האמורה (דכניסתם תחת חוק חנוך חובה) היא תרופה לעצם הבעי' ועל ידי כך להסיח דעת הצבור מזה ולהרדימו. שהרי החלטה הנ"ל הוא ענין פשוט מלכתחילה, שלא יהא חוטא מסית ומדיח -- נשכר, ובנוסח כ' בשיחתנו, שחוק כל זמן ששורר הוא מוכרח על כל אחד לקיימו, ודוקא המסיתים והמדיחים פטרו מזה. ממילא אין זו החלטה חדשה, כי אם הפעלת חוק ישן, ועדיין לא התחילו בנוגע לנגע המיסיוז.

לטענה הידועה האם אפשר לבער נגע המיסיון בתקופתנו, תקופת הדימוקרטיי וכו' ומה יאמרו אומות העולם, הרי בכמה מדינות יש חוק כזה מכמה שנים, כגון באוסטרי' ובנורבגי" ובכמה מדינות אחרות, באין פוצה פה ומצפצף שכאילו יש בזה נדנוד קל של כפי' או שלילת חופש מצפון, וכדומה.

כפי ידיעתי, עיקר הקושי מקורו בצרפת, שכנראה לה מסיון הכי גדול באה"ק, ועוד ועיקר, שכיון שקיימים יחסים מיוחדים עם צרפת, תובעים הם זכויות מיוחדות ובתקיפות יתר, עד שכפי השמועה הי' הראשון שהתחיל צורח כקוזק הנגזל -- שגריר צרפת, המסתמך כנראה על אותם היחסים. וגם שמעתי ששגריר צרפת הוא אדוק קיצוני ביותר, והוא מנצל יחסים אלו בענין זה הקרוב ללבו. ויש סוברים שיש