427

ויזכהו השי"ת לערות עליו רוח ממרום לראות השגחה פרטית בחסד וברחמים בכל האמור למעלה. (ממכתב כ"א שבט, תשט"ז)

במענה למכתבו מכ"ב חשון.

בעת רצון יזכירוהו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בכל הענינים שכותב.

לשאלתו איזוהי הדרך להקל הנסיונות והבלבולים שבדרך החיים של בני ישראל בעולמנו זה, חיים ע"פ תורתנו תורת חיים ובקיום מצותי' עליהן נאמר וחי בהם.

ידועים בזה דברי רבינו הזקן בעל התניא והשו"ע, אשר מזה גופא צריך להתעורר בתוספת אומץ לחיות חיים על פי הוראת אלקים חיים, מבלי להביט על נסיון קושי וסבל, והוא בהתבוננו אשר בודאי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, ואינו מבקש אלא לפי כחן, ובאם נתוסף בנסיון בודאי ובודאי שמקודם לזה הוסיפו בכחות פנימיים של העומד בנסיון, אלא שכמו בנצחון בדברים גשמים, אם האחד הוא בכבדות, מטיל ספק בכחות שלו ובנפילת רוח, עלול שינצחוהו ויפול גם אם הוא גבור יותר מהמנגד שלו, שלכן הרי הודגש בכ"מ על ההכרח לעבוד את האלקים מתוך שמחה וטוב לבב ובטחון חזק בנצחון הטוב והקדוש. ולא תמיד הוא הזמן לעשיית חשבון קר ויבש [ובפרט חשבון ע"פ הוראת נפש הבהמית].

ובהכירי את אביו שי' מקודם לכן מתוך מכתבים ועתה גם נפגשנו פא"פ, תקותי חזקה אשר שורות אלו המעטות -- תספיקנה, ובסגנון הכתוב, תן לחכם ויחכם עוד.

ברצוני להוסיף עוד נקודה, וע"פ מה שמודגש בכ"מ בנוגע לצבא, ששם צריכה להיות תוספת קדושה, כיון שזקוקים להכתוב אשר ה' אלקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך וגו' (שהוא ע"י) והי' מחנך קדוש (דברים כ"ג ט"ו). ובזה תלוי בטחון כל הקבוצה והפלוגה.

ע"פ האמור בודאי שגם עתה יהי' לו שיעור בכל יום בלימוד תורתנו הקי ובהוספה ביום השבת אשר קדש הוא לה