414

לא שמעתי בפירוש, אבל כמדומה אנ"ש נוהגים כמ"ש בשער הכולל על הסידור פרק ליו סיק ד' -- לחזור התיבות אני ה' אלקיכם.

ב) במ"ש בענין יושב בסתר בקשעה"מ, ושינוי המנהגים אשר בזה, לפלא קצת שאינו מזכיר שהשינוי הוא לא רק בהנוגע להסיום, אלא גם בהנוגע להתחלה -- שלדעת כמה מתחילים מויהי נועם. ומה שיש להעיר בהמקורות שציין:

א) להספר חסידים דיעה בפ"ע בזה, כי לדעתו שיר של פגעים כולל ומתחיל ה' מה רבו צרי, ובהגהות ברית עולם על ספר חסידים -- שהוא ע"פ הירושלמי דשבת וסוף עירוביו.

ב) בכלל -- תמוה, וכמדומה לא נמצא בשום מקום, שיאמרו על קפיטל בתנ"ך איזה תואר ותהי' הכוונה רק לחלק ממנו ולא על כולו, וכהניל שבשיר של פגעים הכוונה רק על חלק המזמור ולא על כולו. -- ובעטרת זקנים -- סי' רצה -- מס' צרור המור ויקרא -- משמע בפי' דכל המזמור הוא שיר של פגעים (וגם הפסוק ויהי

נועם?!).

ג) בטעם כל אלו האומרים לסיים עד מעונך, ייל שגם לדעתם המוכרח הוא עד מחסי, אלא שמתאים למרז"ל כל פסוקי דלא פסקי וכו' מסיימים הפסוק. ולא מפשינן במחלוקת.

ד) בכל אופן, יש לעיין מהנוהג במוצש"ק -- לכל הדיעות -- לאמר כל המזמור יושב בסתר עד גמירא, ולדעת הזהר חלק א' יד, ב, -- וראה מטה משה -- הטעם מפני שאז הזמן לאמר שיר של פגעים, ומאי שנא מקשעה"מ. אף שכמובן י"ל שבמוצש"ק עוד טעמים לאמירת מזמור זה -- נוסף על טעם הזהר, ומפני טעמים האמורים אומרים המזמור עד גמירא. וכבר ידוע מ"ש בטור -- הביאו מג'א -- סיי רצ"ה ובמחה"ש שם שהמזמור כולו שהוא קל"ו תיבות מסוגל לברכה ומטעם זה גם כופלים הפסוק אורך ימים, אלא שאז צ"ל גם כתוב ויהי נועם כמבואר שם. אבל בעט"ז הנ"ל שהוא מפני שיר של פגעים.

(ממכתב כ"א שבט, תשייח)

. . בהנוגע לאמירת תחנון בקשעה"מ במוצש"ק, מובנת ההוראה מאמירת תחנון בסליחות במוצש"ק -- שהוא לאחר חצות לילה, שמזה נלמד בשאלתו שתלוי בזמן קריאת הק"ש -- לפני חצות או לאחריו.

(ממכתב ו אייר, תעודכ)