413

לכאורה*, על פי מ"ש שבת (יו"ד רע"א) אדרבה חמורה תפלת ערבית ממנחה בזה. -- וכנראה הכוונה כאן, דיש להקל במעריב מבמנחה שלא להפסיק. כיון דיש שהות להתפלל יותר מבמנחה, ולהתיר ולהתחיל בסמוך שיעור קטן לפני הזמן עפמש"כ הט"ז (או"ח סרל"ה סק"ג) -- אבל רבנו הזקן משמע דס"ל דהאיסור מתחיל חצי שעה קודם זמן תפלת ערבית (שו"ע או"ח סתל"א ס'"ה). -- ואולי יש לצרף בתור סניף להיתר, כי פאַרבריינגען קודם מעריב הוא עתה -- (משא"כ בזמן השיס והשו"ע) -- דבר שאינו מצוי, אלא שעושין כן בל"ג בעומר (ובפורים) כי בלילה כבר עבר זמנו. ולכן אין לגזור בזה, וכמ"ש בשו"ע או"ח ספ"ט סיז.

ואף את"ל דגזירה שבטל טעמה לא בטלה הגזירה (נסמן בשדי חמד כללים ג' אות לד) יש לחלק דשאני גזירה דידן דלכתחילה חלקו בין דבר המצוי לדבר שאינו מצוי.

יעויין בכהנ"ל שו"ע או"ח סרל"ב וסרל*ה ובנ"כ שם, וחידושי משניות להצ"צ שבת פ"א מ"ב. ואכמ"ל. (מרשימת אייר, ה'שי*ת)

מאשר הנני קבלת מכתבו מא' וארא עם המצורף אליו, ובודאי בינתים קבל מכתבי הקודם, אשר כנראה כוונתי בסגנונו להצעתו במכתבו האחרון.

בהכתוב במכתב האמור בהנוגע לק"ש, בהשלמת מספר רמ"ח תיבות, ובפרט בסיום במ"ש בענין זה בק"ש שעה"מ, שכנראה הי' בזה אי-דיוק, ממהר הנני לתקז זה, ע"פ מה שמצאתי ברשימותי והועתק גם ב,היום יום", יום כ"ח אד"ר. וז"ל: בק"ש שעה"מ, בסיום הג' פרשיות אומרים תיבת ,אמת*. ושם ביום י"ז אייר: בקיש שיש אומרים בבקר -- קודם התפלה -- כדי לצאת חובת ק"ש בזמנה, ג"כ כופלים ג' התיבות ומסיימים בתיבת אמת. בק"ש דתפילין דר"ת ושמ"ר אין כופלים אבל אומרים ,אמת" עכ"ל. -- ובמ"יש בהנוגע לק"ש שעהמ"ט שאומרים גם תיבת אמת, בא זה בשלילת מה שיש מפרשים בהכתוב בסידור אדמו"ר הזקן בקשעה"מ ,שמע ישראל עד סוף כל ג' הפרשיות", שבא לשלול תיבת ,אמת" -- שאין הפירוש כך, אלא כוונתו שיאמרו כל הג' פרשיות, ובהנוגע להשלמת רמ"ח תיבות בקשעהמ"ט,