403

... מסיים במכתבו, אשר מפני כמה סיבות מתחיל להתפלל בשבת קרוב לשעה

ב' ולא טובה בעיני שמועה זו בכלל כי אין לעשות קביעות מהנהגות כמו אלו. ומובז

החילוק בין אם מתחיל בשעה מוקדמת ומסיים בשעה מאוחרת או שמתחיל

מלכתחלה בשעה ב'. ויתייעץ עם זקני אניש במקומו, אשר יתנו לו הוראות בזה איך

לתקן שלא יוצרך לקצר בההכנה הנחוצה לעבודת התפלה ועניני התפלה עצמה ובכל אופן לא יתחיל תפלתו אחרי חצות...

(ממכתב כ"ב אלול, תשי"ב)

ובמ"ש שישנה טענה שהשפיע על איזה מהתלמידים שנעשו חסידים קודם זמנם כו', ושואל לבאר לו העניו.

והנה בכגון דא, כיוז שכבר השפיע עליהם, אין כ"כ נפק"מ איך הי' צריך להיות הסדר מקודם, וצריך לנצל ההתעוררות שלהם עכ"פ בענינים שלהם שייכים, שיהיי בתוספת חיות וכיו"ב, ובזה ג"כ מילוי רצונם שרוצים להאריך קצת בתפלת יום השבת. אלא שצריך להורותם, וגם להשגיח שימלאו ההוראה, שתהי' המחשבה בענינים המתאימים ולא מחשבה שוטטת, לכאן ולכאן. ואף שאין אדם יודע מחשבתו של חבירו, אפשרית ההשגחה גם בזה, ע'י השאלה מקודם (בערב שבת או בשבת לפני התפלה) במה יחשוב וכו', או ההוראה מקודם (שיתאים לפרשת השבוע, או לפירוש המלות) שמהנכון שיחשוב בענין פלוני...

במענה על מכתבו מיום ה' שכותב בו ע"יד מחשבה המשוטטת ויקרה גם שלא בזמנים המתאימים,

ידוע מה שכותב בתניא בכמה מקומות, ובפרט בפרק כ"ח עיין שם. וכן באגרת הקדש סוף סימן כ"ה (קמא, ע"א) ואחד הענינים שמקבלים בזה הוא להתפלל וללמוד