368

אלול, ימי הרחמים והרצון, עאכו"כ בימי הסליחות, לעסוק בתפלה ובתחנונים ולהשתתף עם הצבור השופכים לב כמים לפני אבינו שבשמים מלך חפץ בחיים.

הערה כללית -- בכ"מ בספר זה -- מעתיק ל' הש"ס כמו שהוא, מבלי כל הוספה ופי'. ואפילו -- כשאינו פס"ד ואינו נוגע להלכה. וכמו: א"ר אלעזר כו' כאגמון ראשו (בס' ע' קנו).

- ואולי היו לפני המחבר שינויי גרסאות במקומות אלה ובהעתקתו בא לקבוע גירסא הנכונה.

-- כמעט ולא נמצא בכל הספר פי' על חלק האגדה שבמסכתא.

ע' א'. יציאות השבת ב' שהן ד' בחוץ כו' בפנים. ובהערה שכן גירסת משניות קעמברידז תרס"ב (בחוץ ואח"כ בפנים).

והנה, כמש"כ בשינויי נוסחאות שבמשניות דפוס ראם, לא מצינו לנוסח זה חבר. ואינו מובן איך זה לא נמצא כל זכר לנוסח אשר הרי"ד בחר בו.

אבל כד דייקת, עכצ"ל שגם המחבר -- הרי"ד -- גריס בפנים ואח"כ בחוץ, = וכמוש"כ תיכף בפירושו: פי' יציאות השבת ב' הן מה"ת בפנים כו' וב' כו' מה"ת בחוץ כו'.

ואפילו את"יל שגם במפרשים נוהג דפתח במה דסליק מיני' -- כאן אאל"פ כן, כיון שמתחיל הפי' בהתיבות ,יציאות השבת" שבהתחלת משנתנו.

גם לקמן משמע דגירסת המחבר בפנים ואח"כ בחוץ, וכמוש"כ (סעיב): זהו פירוש ב' בפנים כו' וב' בחוץ כו'. ובסע"ג: הרי פירש כו' נמצאו עכשיו בי הכנסות בפנים כו' וב' הוצאות בחוץ וכו'".

וכדי ליישב הסתירה בין העתקת ל' המשנה והפי" -- י"ל,

דהנה כמה ראשונים בפי' לש"ס -- אין מעתיקים מהש"ס, בתחלת ד"ה של פירושם, אלא ב-ג תִיבות, או שכתבו הפי' על הגליון דהש"ס. וכן עשה הרי"ד כאן. והמעתיק שלא הי' דייקן (שהרי לא הבחין בסתירה הנ"ל) לא דייק גם בהעתקת לי המשנה, או שנזדמן לו משניות קעמברידז. אבל לאו גברא רבא כהרי"ד חתום על נוסח זה, ולכן לא מצינו לו חבר כנ"ל, אף שרבים שתו ממימי ההוּיך,

שס: בפנים דהיינו כו' הכנסות. -- כאן מקום להעיר שָזְהוּ פפירש"י בשבועוּת (ה, א) ודלא כרש"י תוס' וכו' כאז.

שם. שהן ארבע -- אין זה התחלת פיסקא חדשה, כ"א המשך פיסקא הראשונה. וסיומה ,ואצל העני" -- כי ע"כ הוא פי' הבבא שהתחיל לפרשה. ולאחר זה ,ומקשה בגמרא" -- מתחיל ענין חדש...**

(ממכחב כ"ג אלול תשכ"א)