360

במענה על מכתבו מי"א אייר, בו כותב אשר מתקשה בהבנת לימוד הנגלה ולדעתו זהו מפני שמגיד השיעור לא התרגל כ"כ להסביר בלשון הקדש, והנה ידוע פסק רז'יל, לא יגעת ומצאת אל תאמין יגעת ולא מצאת אל תאמין.

ולדעתי גם בנוגע אליו כן הוא, כי כשיש הרצון לאיש ישראלי ללמוד תורה, ובפרט אם הלימוד הוא ביראת שמים, הרי היצר הרע מתקומם נגד זה בתחבולות שונות ומשונות, ומובן אשר משתדל להסביר להאדם שאין הענינים תלוים בו כלל אלא בזולתו, ובמילא אי אפשר לעשות דבר בזה, כיוז שהוא מצדו כבר עשה המוטל עליו, ואם ח'ו פיתוי זה מתקבל הרי זה עלול להביא היזק גדול ולא רק בלימוד התורה אלא גם בקיום המצות ואפי' בקיום מצות מעשיות כי כנ"ל בא היצר הרע ומוכיח בראיות שונות ומשונות, איך שגם בהנוגע לקיום המצות המצב הוא כנ"ל, וכמו שבכל מלחמה, הרי קל יותר לנצחה בתחילתה מאשר לאחרי זה שכבר נתחזק השונא. ובלשון הזוהר הקדוש (ח'"ג דפ"ז ב') על הפסוק מפני שיבה תקום שמזדקן בו היצר הרע ולכן עצת התורה מפני שיבה תקום, הרי גם בנידון דידיה כן הוא, היינו שבהקדם היותר אפשרי עליו לבטל טענות יצר הרע הניל ולבטשו, כמבואר

> הדברים בזה בתניא קדישא בפירוש מאמר רזל לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר... הרע, ואז יצליח הן בלימוד התורה והן בקיום המצות וביראת שמים שהיא היא אוצרו.

אפשר שמפני אי התרגלות דהראש ישיבה והתלמידים -- ישנם איזה קישויים בההבנה ההדדית, אבל כלא וכאין נחשב הוא, נגד האושר שבא לאיש הישראלי ע'"י לימוד תורתינו הקדושה, חכמתו ורצונו של הקביה, ולפום צערא אגרא.

נעם לי לקבל מכתבו מערב חג הפסח -- במצב רוח טוב בהרבה יותר מאשר במכתביו הקודמים. ויה"ר מהשי"ת שלא רק שישאר במצב רוח כזה, אלא אדרבה עוד יוסיף בבטחונו בהשי"ת, ובמילא במנוחת הנפש ובשמחה, שעייז יתוסף גם המרץ בעבודתו בקדש.

בודאי אקבל ימים אלו ידיעות מפעולת הרישום, וההשקפות לשנת לימודים הבע"ל.

מ"ש שמרגיש הוא שבמקצוע ההוראה עדיין חלוש הוא, הרי מקרא ישן נושן הוא ומדבר בכאו"א ממין האדם, אשר עיר פרא אדם יולד, וממילא מובן שאך צעד אחר צעד הולכים בדרך ובמסילה העולה בית א-ל להיות אדם הממלא את תפקידו