355

... במש"כ ע"ד זמז החינוך -- יעוין הל' ת'"ת לאדה"ז (א, ו) שפוסק מט"ז ועד כיד! (ממכתב כ"ו מ"ח תשי"ח)

.. . בהמשך למה שדיברנו בעת שהותם כאן בנוגע למקום לימוד יו"ח שי', הנה באמצע שנת הלימודים מנעתי עצמי מלכתוב בזה לכ' או לבנו שי', ומכמה טעמים, ומהם, פשיטא שא"א לכתוב היפך מפס"ד הש"ע שילמוד הבן דוקא במקום שלבו חפץ, ולא עוד אלא שהכניס הוראה זו לא בהל' תת אלא בהל' כבוד או"א! מאידך גיסא לא רציתי להחריף היחסים שבבית בתקותי שיסתדר הענין מעצמו, ובהצדיקי את העדר מענתי בזה שזהו אמצע שנה"ל.

עתה בהתקרב זמן הרישום לשנת הלימודים הבעל"ט, ארשה לעצמי להביע תקותי חזקה אשר שניהם כב' וזוג' תחי' ירשו בנם שי' ללמוד במקום שלבו חפץ ומשתוקק מזה כמה זמן, והרי טוב ביותר שיעשה כל זה בהסכמתם המלאה. ועוד להעיר -- רצון בנם שי' בזה חזק הוא מאד ואינו כלל זמני ועובר (כפי שנוכחו בודאי במשך כו"כ חדשים שעברו), ז א. שההכרח שיעשה אחרת יפגע בו יום יום, ותוצאותיו -- מתח העצבים, פגיעה ביחסים, העדר התמדה בלימודים, יחס עוין להמוסד בו מוכרח יהי' ללמוד ועוד ועוד -- תופעות כאלו אשר הורים בכלל וביחוד אלו אשר חוננם ה' בילדים יר"ש ובעלי כשרון ורגישים, בטח שעליהם לעשות כל התלוי בהם למנען ולעשות זה בשמחה, שהרי טובת יו"ח הוא בגשם וברוח.

לתכיפות הענין שולח הנני מכתבי זה מהיר דחוף, ות"ח מראש אם בהקדם יבשרוני טוב בכל זה.

. . . הלי* ,שלבו חפץ" במחז"ל הוא בנוגע לאיזה מסכת וכו' ללמוד (ע"ז יט, א); בנוגע למקום הלימוד -- הל' ,שרוצה" (שו"ע יו"ד סו*ס ר"מ). (ממכתב זאת חנוכה, ה'תשכ"ז)