347

.. . נהניתי לקרות בסיום מכתבו אודות התעסקותו בלימודים השונים עם התלמידים הגדולים והקטנים. ובודאי תקוים הבטחת רבינו הזקן בפירושו על הפסוק וצדקה תרומם גוי שנעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה, שהפירוש בזה הוא אלף ממש. ובמילא בהענינים שלומד לעצמו ומתפלל ומתבונן קודם התפלה ובשעת התפלה ולאחרי' -- יהי' זה בהצלחה אלף פעמים ככה.

. . . ואשרי חלקם שהשגחה העליונה העמידתם על חלק היפה, חנוך המקרב לב בנ"י לאבינו שבשמים, אשר גודל השכר אין די באר, נוסף על עיקר ותכלית השכר, שכר מצוה מצוה, ועוד זאת, אשר הנ"ל הוא מהדברים עליהם נאמר שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב, שהרי כולל בתוכו תת וגמ"ח, אשר ת"ת כנגד כולם, וגמ"ח הגדולה גם מצדקה, ה"ה עיקר עבודת ה' בעתים הללו בעקבות משיחא, והיא הדרך לדבקה בה באמת ולהפכא חשוכא לנהורא דילה, וכסיום רבנו הזקן באגה"ק (סוף סי' ט'), יזכו לראות עין בעין בשוב ה' ציון וכו'.

(ממכתב ז"ך במנחם, תשי"ח)

בנועם קבלתי הידיעה במכתבו מזאת חנוכה, אשר נבחר להיות היו"ר של ועד ה,כולל אברכים" שעל יד ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש במאנטרעאל.

ובודאי לדכותי' לא נצרך להדגיש שכל ענין בהשגחה פרטית, ובפרט בענין שתכליתו להגדיל תורה ולהאדירה, הן בכמות והן באיכות, הן בין חברי הכולל והן בין תלמידי הישיבה בכלל. זאת אומרת, דניתנו לו הכוחות למלא תפקידו הנעלה ככל הדרוש.