346

במי"ש בגליון המצורף למכתבו בביאור ענין ה,,אהבות" המובאים בתניא - הנה עניז זה מסובך ביותר.

ובשאלתו בה מתחיל, האם יש הרבה אהבות בלב האדם, אינו מובן מה ,מעיקיי לו, שהרי רואים זה במוחש שישנם - אף שבכולם, צד השוה -- שהם תנועה של אהבה וקירוב.

כן שאלתו - שהנפש כלולה מעשר ואם מקור המדות - חב"ד הרי אינם כלולים בנפש, - הרי מלבד הענין שכיון שחב"ד עצמם כלולים בנפש, הרי גם העלולים שלהם ג"כ כלולים בנפש, ומובן שהם ענין בפני עצמם אף שהעלול כלול בעילתו, וכמבואר בכ"מ החילוקים העיקרים שבין מוחין למדות. והוא נוסף על העיקר -- שבנפש עצמה הרי כל כח עומד בפי'ע, ושם הם עשר כחות.

בכלל במדריגות ובבחינות אהבה יעויין במכתב כ"ק מו'"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הנדפס בסוף קונטרס העבודה (הוצאת קה"ת ברוקלי)*, בהמקומות שנסמנו בהערתי לקונטרס עץ החיים פ"ב, אשר ע"י העיון בהם יבוארו ספקות שלו - רובם ככולם -, וכן בביאור תניא שכנראה הוא ו להר"ש גרונם הל שהו"ל ב בקופיר

= = ע'י הרה'ח מוהר"א שי -פאריז זה מכמה-שנים: הו לטוה ה

בענין אהבה הבאה ע'"י התעוררות רחמים יעויין לקו"ת שה"ש רד"ה מה יפו, ובארוכה בס' בונה ירושלים סי' ק"ח**.

מובן מעצמו כי בהתקונים בדרך אפשר שנתוספו בתניא דהוצאת ברוקלין ניתן מקום לפלפל, להקשות וכו'.

ובמה שהעיר שם על ההערה לדף נ"ה א' שורה הכוונה שהי' צריך עיון לדידי, מה מוסיף בתיבת כו', ורוצה לפרש ששולל אהבה שנשארה בהעלם בלב שאינה מעלה כלל. אבל לפי פירוש זה אין הכו' מתאים למה שכתב לפני זה, דקאי בדויר שמעלים ולא שאינם מעלים.

ומה שנ"ל לומר, שבתיבת כו" מרמז ומוסיף הכוונה והעלי' לעולם האצילות

(נג, א). ובזה מתורץ בפשיטות א) איך הושמטה עלי' זו לגמרי. ב) מפני מה מרמז

הענין בתיבת כו' ואינו מביאו בפירוש. ועפהנ"ל מובן, כי אין לנו עסק בנסתרות כו - כנ"ל, שם נג, א.

(ממכתב ד' ניסן תשי"ד)

6-2

.. . כי ידוע אשר מלאכה זו מלאכת שמים היא. ושננתם לבניך הוא אחד היסודות דקיום בני ישראל, וכמארז"ל שישנם תיישים כשישנם גדיים. ויה"ר שבקרוב

נזכה לקיום היעוד הקטן יהי' לאלף והצעיר לגוי גדול. (ממכתב ח"י סיו תשט"ז)