255
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
402 לקוטי כי, לכאורה, לא כאן הוא המקום לכך.
מכך מובן, שכשלומדים על פטירת משה, חשוב לדעת את ההבדל בין משה לאהרן, כולל את מעלת אהרן על פני משה.
ולכן מדגישה כאן התורה ,ויבכו בני ישראל את משה" ורש" מסביר שהכוונה היא להצביע על מעלתו של אהרן על פני משה, בהיותו ,רודף שלום ונותן שלום בין איש לרעהו ובין אשה לבעלה".
. ,משה רב'נו אוהב ישראל היה"
כדי להבין זאת יש להקדים ולהסביר את הסיבה לכך שלגבי משה אין אנו מוצאים בדברי חז"ל אודות מעשיו בהשכנת שלום בין איש לרעהו ובין אשה לבעלה, כפי שאנו מוצאים אצל אהרן:
מובן שאין זה משום שאצל משה היה ח"ו פגם באהבת ישראל. להיפך: משה רבינו אוהב ישראל היה'', הוא היה הרועה הנאמן של כל ישראל ושל כל יהודי כפרט, ודאג לכל צרכיהם:
הן לצרכיהם הרוחניים - הוא בעצמו למד תורה את ,כל העם"*', ולא רק את
הלכות התורה, שאותן חייבים ישראל לדעת, לידע את המעשה אשר יעשון ואלה אשר לא תיעשנה, אלא גם את פלפולא דאורייתא, אשר ,לא ניתנה .. אלא למשה ולזרעו", והוא ;הג בה טובת עין ונתנה לישראל"':
והן לכל צרכיהם הגשמיים, החל במן שירד בזכות משה, ועד אשר אף הצרכים האחרים שניתנו בזכות אהרן ומרים, הרי לאחר פטירתם, כאשר נסתלקה הבאר ונסתלקו ענני הכבוד - הם חזרו בזכות משהל.
אלא המשמעות הפשוטה של הדבר היא, שבגלל מהותו ויעודו של משה נדרש ממנו סוג אחר של אהבת ישראל ודרכים אחרות להבאת שלום, בשונה מדרכו של אהרן.
ד. מדתו של משה רב'נו - אמת
ההסבר לכך הוא:
על דרכו של אהרן בהבאת שלום, מספרים חז"ל*', שכדי להשכין שלום בין איש לרעהו הוא ,שינה" מן האמת, שזהו, כמובן, דבר המותר ורצוי עלדפי התורה, כמאמר חז"ל*', ,מותר לו לאדם
הערות
- 4. מנחות סה, א. נת' בארוכה בלקו"ש [המתורגם] חי"ט ע' 2 ואילך. וראה גו"א חוקת שם.
- 5. עירובין נד, א. פרש"י ס"פ תשא.
- 3. שיחות
- 6. נדרים לח, א.
- 7. תענית ט, א.
- 8. אדר"נ שם, ג. כלה רבתי שם. דרך ארץ זוטא פרק השלום. וראה מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תיד.
- 9. יבמות סה, ב. וראה אנציקלופדיא תלמודית ע' הבאת שלום ס"ג, וש"נ.
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ו לקו"ש חכ"ד ע' 255
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ז לקו"ש חכ"ד ע' 255
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.