251
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
8 לקוטי
שהרי, משום שגם לפני ,ולקחתם"??, מיד עם הרגע הראשון של הלילה הראשון כבר קיימת ההשפעה של סכך הסוכה בבחינת כח מקיף, שזוהי הסיבה של שמחת יום טוב בלילה הראשון של סוכות, לפיכך קיימת כבר אז שמחת בית השואבה, ואפשרי שכבר אז תהיה שמחה של שאיבת מים, שמעל להבנה שכלית.
אך משום שענין הסוכה הוא אז בבחינת כוח .מקיף" בלבד, לכן השמחה אז אינה מושלמת ואינה כל כך גלויה'.
דוקא לאחר העבודה של נטילת ארבעת המינים - ,ולקחתם לכם", המשכת הכח המקיף בפנימיות, אז שמחת בית השואבה היא במלוא התנופה, ב,חליל" וכלי נגינה אחרים'*.
חג הסוכות
ט. היתרון של השמחה בזמן הגלות
בכך יובן מדוע עתה, בזמן הגלות, מנהג ישראל בכמה מקומות להתחיל את שמחת בית השואבה בלילה הראשון של סוכות:
עיקר הענין של המשכת המקיף בפנימיות היה בתקופת בית המקדש, כאשר האלקות האירה בגלוי ובפנימיות, והעבודה הרוחנית נעשתה בעיקר מצד הכוחות הפנימיים.
אבל בזמן הגלות*, כאשר ,אותותינו לא ראינו..."*, הרי התחלת העבודה אינה כל כך בכוחות הפנימיים. עיקר העבודה והתחלתה הוא מצד מסירות נפש בכוחות מקיפים, ובפשטות - אללי יבוש מפני המלעיגין, הוי עז כנמר... כנשר... כצבי... כארי, מעל לשכל האדם - ולפיכך אין מורגשת עתה כל כך המעלה שבלילה השני של סוכות, כאשר כבר קיימת המשכת הכוח המקיף בפנימיות על ידי ,ולקחתם לכם... "י, ביחס ללילה הראשון.
הערות
- 1. תוקעין למלוי המים בשבת". ובח" שפת אמת לסוכה (נד, א), שמשמע מזה ש(להרמב"ם) תקעו גם ביו"ט - והרי התקיעות בעת מילוי המים הן משום שמחה (רש"י סוכה מח, א ד"ה תקעו).
- 2. ע"ד שמחה בליל א' דיו"ט קודם הקרבת שלמי שמחה - ראה שאגת ארי" סי' סח. ועוד.
- 3. וי"ל הביאור (באת"ל שקודם הגזירה דשבות דחליל ביו"ט הייתה שמחת בית השואבה גם בליל ראשון (ראה לעיל הערה 17)) - כי אז האירו המקיפים דסוכות בבחי' קירוב (ראה לקו"ת סוכות פ, ד. ועוד), ע"ד המבואר בלקו"ת (ר"ה נז, ד. ועוד) בענין תק"ש בר"ה שחל בשבת קודם גזירת דרבה
- 4. ע"פ המבואר בפנים יש לומר, דעיקר החידוש בשמחת בית השואבה הי' בזה שהיתה בכלי שיר (שאינם דוחים יו"ט) - כי שמחה בכלי שיר מורה על התלבשות בכלי (ראה סה"מ ה'ש"ת
- 5. ע' 143. וראה בארוכה שיחת י"ג תמוז תשכ"ט), ע"ד המשכת המקיף בפנימיות.
- 5. ראה ד"ה קול דודי וד"ה אני ישנה תש"ט. ובכ"מ. לקו"ש [המתורגם] ח"ט ע' 74. ועוד.
- 6. תהלים עד, ט.
- 7. שכ"ז נצטווינו בהתחלת והקדמת כל דיני דכל חלקי השו"ע - בחלק א' ר"ס א'.
- 8. ראה סידור רמד, סע"ב ואילך: המשך תרס"ו סד"ה לולב וערבה - שבזמן הזה ההמשכה דלולב אינה כמו בזמן הבית, ולכן אינו דוחה שבת.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.