245
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
במשנה מדובר על .וזרקתי" אף לפני שהאדם מתחיל לחזור בתשובה. ואילו בגמרא, ששם מובא הפסוק ,וזרקתי... " לאחר ,מקוה ישראל ה" והשפעתו, יש לומר שגם ,וזרקתי" מהוה שלב בעבודת התשובה של האדם - אשר לכן מצטטת הגמרא את הפסוק כולו, = כולל ,וטהרתם...", שבו מודגשת עבודת התשובה של ישראל. ואדרבה: זוהי אף תשובה נעלית יותר מאשר התשובה של ,מקוה ישראל" כשלעצמה, ולכן היא מובאת לאחר ,מקוה ישראל".
ויש לומר, שההסבר לכך הוא: ,וזרקתי" היא הטהרה באמצעות הזאה?*, שקשורה דוקא למים חיים - הטהרה הנעלית ביותר, שבכחה לטהר מטומאת מת.
ולכך רומזת הגמרא: לאחר שהיהודי פועל בכל שביכולתו לפעול בעצמו -
יום הכפורים שיחות 291
תשובה באופן הדומה לטבילה במקוה - מרומם הקדוש-ברוך-הוא את היהודי לשלימות הנעלית ביותר של התשובה, בדומה לטהרה של ,וזרקתי" - מים חיים.
וזהו הקשר בין עניץ זה לבץ המחלוקת הקודמת: לפני כן מובאת בגמרא מחלוקת בין רבי יהודה בן בתירה לבין רבי עקיבא אם צריך לפרט את המעשים. במחלוקת זו דעת רבי עקיבא. היא, כדלעיל, שכיון שבכל דרגה של תשובה, גם הנמוכה ביותר, קיימת בכח הדרגה הנעלית ביותר של התשובה, תשובה מאהבה, אין צורך לפרט את החטא.
וכדי לבטא זאת מביאה הגמרא את הדרשה ,כתיב מקוה ישראל... וכן הוא אומר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם", ומכך רואים, שמתחילת עבודת התשובה מגיעים לשלימות התשובה - ,וזרקתי...".
כ69
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.