241
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
נובעת תוצאה למעשה, שזה שאין לפרט את המעשים בוידוי הוא דוקא לגבי פירוט בקול, שהזולת יכול לשמעו, אבל בלחש צריך לפרט את המעשים גם לדעת רבי עקיבא3.
אך מלשונו הסתמית של רבי עקיבא משתמע, שאפילו בלחש אין מפרטים את המעשים"?.
ויש להסביר את שיטת רבי עקיבא באופן נוסף, שגם הוא קשור לשיטת רבי עקיבא שהעתיד מכריע את ההווה:
יש מספר דרגות בחזרה בתשובה, ובאופן כללי הן נחלקות לשתי דרגות, כלשון הגמרא - תשובה מיראה ותשובה מאהבה.
ויש לומר, שהענין שלעיל, אם צריך לפרוט את החטא, קשור להבדל שבין שני אופני התשובה:
בתשובה מיראה סביר לומר, שצריך לפרט את מעשיו. כי תשובתו היא ,מיראה" - כדי להמנע מעונש או לשם קבלת שכר5 - הרי יש חשיבות לסוג העבירה שעליה הוא חוזר בתשובה: אינה דומה יראה מעבירה חמורה,
יום הכפורים שיחות 7
שמגיע עליה עונש חמור, ליראה מעבירה קלה, שעליה מגיע עונש קל יותר. ולכן ,צריך לפרוט את מעשיו" - כי אם אין הוא מפרט את החטא, חסרה התחושה של חומרת החטא, וחרטתו אינה מושלמת.
לעומת זאת בתשובה מאהבה איץ הוא חושב על העונש, אלא חשובה לו אהבתו והתקשרותו לקדוש-ברוךהוא?, ובכך אין זה משנה באיזו עבירה מדובר. בנקודה זו זהות כל העבירות, קלות כחמורות. על ידי כל עבירה, ואפילו קלה שבקלה, נפרדים (ההיפך מאהבה) מהקדוש-ברוך-הואא. ולכן ,אין צריך לפרוט את מעשיו" - כי בתשובה באופן זה אין שום תועלת 9 לפרט את החטא.
ד פנלמיותה של התשובה מיראה
לפי זה ניתן לבאר את המחלוקת בין רבי יהודה בן בתירה לבין רבי עקיבא. ולשם כך יש להקדים ולומר:
הערות
- 3. וכ"כ בב"י לטאו"ח סתר"ז. וראה פר"ח או"ח סתר"ז סק"ב.
- 4. כמ"ש המאירי בחבור התשובה שם פ"י (אלא שהוא כתב שרק בשפתיו לא יפרט כי די ,שיזכרהו בלבו ושיכללהו בדעתו", משא"כ ע"פ המבואר לקמן בפנים). וראה פר"ח שם.
- 5. יומא פו, א"ב.
- 6. ראה רמב"ם הל' תשובה פ"י ה"א בפירוש ,עובד מיראה".
- 7. ראה רמב"ם שם (ה"ה. וראה שם ה"ב) שהעובד מאהבה הוא העושה לשמה.
- 8. ראה בארוכה תניא פ"כ ואילך.
- 9. ולהעיר ממשנ"ת (לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 344) שענין הוידוי הוא רק בתשו"ת ולא בתשו"ע שבבחי' זו אין מלכתחילה מקום לפגם כו' (שלכן א"א וידוי בשבת שענינה תשו"ע (אגה"ת פ").
- 0. וי"ל שאדרבה - פירוט החטא, המדגיש ענין הפרטי שבעבירה, ,מעלים" על ענין הכללי שבה, מה שעל ידה נעשה האדם נפרד מהקב"ה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.