235

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

200 לקוטי

.בששי היו אומרין: ה' מלך גאות לבש לבש ה' עוז התאזר..."%, וכנגד זה קוראים בחלק הששי של פרשת האזינו על הגאולה של אחרית הימים, שאז תתגלה מלכותו של הקדוש-ברוךהוא בכל עצמתה.

לפי זה יש לומר, ש,בא ללמד ונמצא למד": כשם שששת החלקים של שירת האזינו יוצרים ביחד שירה אחת, כדלעיל - כך גם המזמורים של ששת (או שבעת") ימי השבוע, ימי המעשה, אינם שירות נפרדות, שירה מסויימת לכל יום, אלא הם יוצרים כולם ביחד שירה אחת מושלמת".

לפי זה מובן שהשיר של היום הרביעי ,א"ל נקמות ה'" - ,שברא חמה ולבנה ועתיד ליפרע מעובדיהן", אף

האזינו - שבת (ת)שובה

הוא אינו שיר מיוחד על אשר ,עתיד ליפרע מעובדיהן", אלא זהו חלק ופרט מתוך כל השירות של ששת (או שבעת) ימי השבוע. כלומר, על ידי כך מתגלית ביום הששי מלכותו של הקב"ה% - ,,ה' מלך גאות לבש".

ח. הקשר שבין פרשת האזינו לבין שבת (ת)שובה

פרשת האזינו נקראת, בשנים רבות, כבשנה זו, בשבת (ת)שובה. לפי זה יש לומר, שלא זו בלבד שבפרשת האזינו עצם הקשר שלה לעשרת ימי תשובה, אשר ,,פוסקים בה בענינות אלו מפני שהן תוכחה כדי שיחזרו העם בתשובה"*, כי אם גם העבודה והתשובה המיוחדת של שבת תשובה, ועשרת ימי תשובה בכלל.

ההבדל שבין התשובה שבכל ימות השבוע לבין התשובה שביום השבת הוא, שבימי-חול נעשית עבודה רוחנית של ,תשובה תתאה", וביום השבת - שב"ת אותיות תש"ב"? - נעשית עבודה של ,תשובה עילאה""?.

הערות

  1. 5. רמב"ם שם. ובר"ה שם ליתא הסיום ,לבש .. התאזר וגו'". ובתמיד: לבש לבש וגו'.
  2. 6. וי"ל דתלוי בהמחלוקת בר"ה שם אם מזמור שיר ליום השבת הוא ,ליום שכולו שבת" ע"ש להבא (רש"י שם), כדעת ר"י משום ר"ע; או ש(גם) ,בשביעי ע"ש ששבת", כדעת ר"נ*: לר"י משום ר"ע, השיר דיום השבת הוא שיר (גדר) בפ"ע - ע"ש להבא", וששת ימי השבוע הם שירה (גדר) בפ"ע - ,על שם שעבר"; ולר"נ דאומר ,מה ראו חכמים לחלק בין הפרקים הללו", וגם השיר דשבת הוא באותו הסוג - ע"ש שעבר, כולם - גם דיום השבת - הם בכלל שירה (גדר) אחד. ואכ"מ.
  3. 7. ולהעיר דכל השבוע עובד משמר אחד, אלא ד,כל יום מימי השבת עובדים בו אנשים ידועים" (מאותו משמר) - רמב"ם הל' כלי המקדש פ"ג ה"ט.
  4. 4. *) ביאור מחלוקת הנ"ל - ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 202 ואילך.
  5. 8. וכמו שהוא כפשוטו, שגם ע"י הנקמה באלו שאינם מודים באחדותו ית', נתגלה מלכותו בארץ.
  6. 9. ובלבוש או"ח שם ס"ה מפורש ,מפני שברוב פעמים קורין פרשה זה בשבת שבין ר"ה לי"כ שהם ימי תשובה כדי לעורר את העם שיחזרו בתשובה". ובשבלי הלקט השלם סי' שו (ועוד) מפרשים הסימן ,הזי"ו ל"ך" שכל אות מרמז על איזה ענין ופעולה בשייכות לר"ה עשי"ת ויוהכ"פ.
  7. 0. אגה"ת פ"י. וראה לקו"ת ש"ש סו, ג. ובכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.