234

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

2.58 לקוטי

ההסבר לכך הוא:

מזמורי השירה הנאמרים בששת ימי השבוע - יום ראשון: ,לה' הארץ ומלואה" בשני ,גדול ה' ומהולל מאד..." - מביעים ענינים ופעולות המבטאים ומגלים את האלקות בבריאה, בעולמו*. אך בשבת, כאשר ,שבת מכל מלאכתו", אלקות היא מעל לבריאה, הרי גילוי האלקות קשור עם התורה ועם ישראל כפי שהם מעל לבריאה.

וכשם שבשירה לה' על עניני הבריאה ישנם ששה מזמורים הנאמרים בששת ימי השבוע, כך* ישנם ששה פרקים אלה בהתגלות של הקב"ה כלפי ישראל והקשר שלהם עם התורה (אשר זוהי מהותה של השירה כולה, כנאמר בפסוק ,למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל", וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא ישכח מפי זרעו..."):

,ביום* הראשון היו אומרין לה'

האזינו - שבת (ת)שובה

הארץ ומלואה"* - .שקנה והקנה ושליט בעולמו"י. תוכן פרק זה הוא שהעולם הוא ,קנינו" של הקדושברוך-הוא והוא השליט עליו. כך גם החלק הראשון של .האזינו" מדבר על ענין זה לגבי ישראל והתורה - ..יערוף כמטר לקחי", ,שאני אומר בפניכם תורה שנתתי לישראל שהיא חיים לעולם... "+, וכנאמר במפורש בסוף החלק .הוא אביך קנך הוא עשך ויכוננך"*, שמציאותם של ישראל תלויה בקדוש-ברוך-הוא.

.בשני היו אומרין: גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלקינו הר קדשו..."%* - ,שחילק מעשיו ומלך עליהם"'*. פסוקים אלו מראים על ההתגלות וההשפעה של האלקות בתוך הבריאה. כנגד זה אומרים בחלק השני של שירת האזינו .בהנחל עליון גוים... יצב גבולות עמים למספר בני ישראל, כי

הערות

  1. 1. ה,עלה גו' ומת בהר גו'") הוא כדוגמת ,ויכולו השמים גו' וישבות גו'" דיום השביעי דמע"ב.
  2. 3. ראה בפרטיות בגמ' ר"ה שם.
  3. 4. עפ"ז אולי יש לפרש ל' הטושו"ע שם שהוא לנגד ששת ימי השבוע, אבל דוחק הוא בהלשון ובלבוש שם מוסיף: והיו מחלקין אותה לששת ימי המעשה.
  4. 5. ל' הרמב"ם הל' תו"מ שם (ועד"ז בשאר הימים כדלקמן בפנים) וכלשון המשנה סוף תמיד. בר"ה שם: מה היו אומרים כו'. וכן ביום השני ובע"י בכל הימים ,מהו אומר".
  5. 6. כן הובא ברמב"ם שם. וכבר"ה שם. ובסוף תמיד וע"י ר"ה שם מוסיף תבל וישבי בה".
  6. 7. ר"ה שם לב' המ"ר ר"י משום רע"ק ור"נ. אלא שבלשון ר"י מוסיף (וכן בשאר הימים, לבד שבת) ע"₪ שקנה כו' וראה שו"ת כנסת יחזקאל סי' קט.
  7. 8. פסוק ב ובפרש"י עה"פ.
  8. 9. פסוק ו.
  9. 0. כ"ה ברמב"ם שם. והוא ע"פ המשנה דסוף מס' תמיד (בלי ,וגו'". וצע"ק ברמב"ם שהרי קדשו הוא סוף פסוק). ובר"ה הובאה רק התחלת הכתוב ,גדול ה' ומהולל מאד" (ובע"י שם מוסיף וגו'").
  10. 1. כ"ה בגמ' לפנינו (בב' המ"ד). ובע"י (והגהות הב"ח) מוסיף (בב' המ"ד) ,ונתעלה וישב במרום".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.