233

האמירה במוספי שבת בבית המקדש היא אמירת שירה אחת" - שירת האזינו, אלא ש,אומרים פרק בכל שבת"*.

ולפיכך: קיום אמירת השירה במוספי שבת נחשב רק כאשר ,גמרו השירה בששה שבתות".

וכיון שאין הכוונה שחובת השירה לומר בכל שבת חלק אחר של אזי"ו ל"ך" היא חובה בפני עצמה (שאז ניתן היה לחשוב שאפשר לומר כל חלק שהוא, ואין חייבים לחזור דוקא לראשל'), אלא ,אומרים שירת האזינו" כולה כחטיבה אחת, לפיכך, ממשיך הרמב"ם ומוסיף, שכאשר ,גמרו השירה בששה שבתות חוזרין לראש".

ו שירת האזינו מבטאת את התכל'ית - הגאולה

הנקודה העיקרית של פרשת האזינו כולה כשירה אחת, מובנת:

האזינו - שבת (ת)שובה

₪ כל הפרטים שבשירה, כולל דברי התוכחה שבה, הדנים בחטאים ובעונשים - לא זו בלבד שהם מבטאים את ,הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא"*, כנאמר בתחלת השירה, אשר זה עדיין אינו גורם לשמחה גלויה של שירה והודיה, אלא* גם שכל ההתרחשויות של עם ישראל, אפילו מה שנראה כהיפך הטוב, נגרמות על ידי הקדוש-ברוך-הוא למען מטרה אחת - הגאולה האמיתית והשלימה באחרית הימים. כלומר, כל הענינים הללו הם שלבים בסולם ההתעלות, המביאים לידי הטובה המושלמת לישראל ועל ידי כך תתגלה לעתיד לבוא מלכותו של הקדוש-ברוך-הוא בשלימותה.

זי ששת החלקים של שירת האזינו הם כנגד ששת המזמורים הנאמרים בימי השבוע

לכאורה עדיין נדרש הסבר: מהו הטעם וההסבר לכך שהחלוקה לששה שבתות יוצרת את השירה כולה?

על פי פנימיות הענינים יש לומר, שהשירה במוספי שבת מקבילה לשירה בששת ימי השבועלי.

0 פסוק ד.

1 ראה גם לשון הספורנו שם בתחלתו. וראה חזקוני ס"פ וילך אברבנאל פרשתנו. ועוד.