229
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
2759 לקוטי
האזינו
א. ,האזינו" ,תוכחה" ו,שירה"ז
שירת האזינו' היא אחת מהשירות שאותן היו הלויים נוהגים לומר בבית המקדש כשירה על הקרבן:, ואלה הם דברי הרמב"ם בהלכות תמידין ומוספין:: ,במוספי שבת אומרים שירת האזינו וחולקין אותה לששה פרקים הזי"ו ל"ך כדרך שקוראין אותה ששה בבית הכנסת".
ויש להבין:
תוכנה של שירת האזינו הוא דברי תוכחה, עד אשר כך נקבע להלכה (כחידוש) כדברי הרמב"ם בהלכות תפילהי: ,כל העולה לקרות בתורה פותח בדבר טוב ומסיים בדבר טוב, אבל פרשת האזינו קורא הראשון עד זכור ימות עולם...", והוא מפרט איזה חלק נקרא על ידי העולה השני, השלישי, הרביעי, החמישי והששי, ומסיים: ,ולמה פוסקין בה בענינות אלו מפני שהן תוכחה כדי שיחזרו העם בתשובה".
ולכאורה: ,תוכחה" ו,שירה" הם שני מושגים שונים ואף מנוגדים'!
ב. תוכן השירות - שבת
לה' הרמב"ן* מבאר מדוע מכנה התורה את פרשת ,האזינו" בכינוי ,השירה
הזאת": .ויקראוהו שירה כי ישראל
הערות
- 1. - שבת (ת)שובה -
- 1. כן נקראת ברמב"ם הל' ס"ת פ"ז ה"י. פ"ח (בספר אלה הדברים). הל' תמידין ומוספין דלקמן בפנים. ועוד.
- 2. ר"ה לא, א.
- 3. פ"ו ה"ט.
- 4. פי"ג ה"ה.
- 4. לכאורה יש להוכיח שהם ב' ענינים הפכיים כמ"ש הרמב"ם בהל' חנוכה פ"ג ה"ו: אבל ראש השנה ויום הכפורים אין בהם הלל לפי שהן ימי תשובה ויראה ופחד לא ימי שמחה יתירה [דאף שכותב זה בנוגע להלל - הרי הלשון בגמ'ר"ה (לב, ב) וערכין (י, ב) - מקורו של הרמב"ם (מ"מ הלי חנוכה שם) - דאין ישראל אומרים שירה. וכ"כ בשו"ע אדה"ז או"ח ר"ס תקפד: א"א הלל כו' ואיך יאמרו שירה. ומפורש בלבוש שם ס"א לענין כמה פזמונים שאין אומרים בר"ה ,שכל אלו הם שירות וא"א שירה בר"ה ויוהכ"פ*: וראה גם מאירי ר"ה שם: וטעם הדבר מפני שהוא זמן הכנעת הלב ולא זמן שירה] -
- 7. אבל אינו נדו"ד - כי שם מדובר ע"ד תשובה ויראה של האדם ושירתו, ולא אמירת תוכחה (מוסר) ושירה - להאדם.
- 5. וילך לא, יט.
- 6. וילך לא, יט (ראה פרש"י ובמפרשי התורה). שם, כא. כב. ל. פרשתנו לב, מד.
- 10. *) וכן משמע בחדא"ג ערכין שם: אבל שירת אז ישיר אומרים בר"ה וביה"כ דאינו אלא סיפור דברים שירה שאמרו משה וישראל. ומשמע ששירה (שאינה סיפור דברים) אין אומרים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.