225

העובדה שראש השנה חל באותו יום שבו חל ראש חודש תשרי אינה רק ענין של זמן, שתחילת השנה חלה במילא בתחילת החודש, אלא יש לכך חשיבות (ובלשון הגמרא< ,אהנאי") והשלכה לגבי מהותו של ראש השנה: ההתעוררות הרוחנית הנובעת מכך שיום זה הוא ראש חודש", מוסיפה להתעוררות ולעבודה הרוחנית של ראש השנה, ומסייעת להביא לידי התוצאה המתאימה - לזכות בדין.

וכך גם לגבי הענין של .היה ראוי לקרות פרשת בראשית בראש השנה"'', יש לומר, שאין זה רק משום שראש השנה הוא תחילת השנה מבחינת הזמן, אלא גם משום שהמשמעות של גמרה של תורה"?', ו,התחלת התורה" מוסיפה לזכויותיהם של ישראל -

וכמובן, הן התעוררות גדולה יותר והן תוספת בזכויותיהם של ישראל מהוות תועלת וסיוע רב בעבודה הרוחנית של ראש השנה, ובהשתדלות לזכות בדין,

וזוהי הכוונה בסיבה שאין מזכירים

ראש השנה שיחות 7

את ענין ראש חודש בראש השנה ,לערבב השטן שלא ידע שהיום הוא ראש חודש תשרי" - אין הכוונה בכך שהוא לא ידע אודות הזמן של ראש חודש בראש השנה, אלא אודות מהותו ועבודתו הרוחנית של יום זה:

משום שישראל אינם מזכירים את ראש חודש בראש השנה, לא יחוש השטן בהתעוררות המיוחדת של ראש חודש בראש השנה - ,לא ידע שהיום הוא ראש חודש"ל.

וכן לגבי ,מתחילין לקרות בראשית בשמחת תורה כדי שלא יבין את ראשית שנה..." - משום שישראל אים מתחילים בפועל ,לקרות בראשית בראש השנה", יחשוב השטן שבעבודה הרוחנית של ראשית השנה חסרה ההשפעה הקשורה לסיום ולהתחלת התורה - ,לא יבין את ראשית שנה...".

ועל ידי כך יתבלבל השטן .ולא יבוא לקטרג", כי אילו זכו, כדלעיל, הרי היתה עבודתם בשלמות נעלה כל כך, אשר אין הם זקוקים לתוספת התעוררות של ראש חודש ושל .גמרה של תורה" ותחילתה. שהרי כבר זכו בדין בלאו הכי.

ה מדוע אין מוזכר הצד התיובי

אך הסבר זה איננו ,חלק" לגמרי: