222

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה א

ראש השנה

א. לבלבל את השטן

אחד הטעמים לכך שאין מזכירים את ענין ראש חודש בתפלות ראש השנה הוא': ,לערבב השטן, שלא ידע שהיום הוא ראש חודש תשרי (ולא יבוא לקטרג'):

אותו ענין מובא כטעם למנהג שאין מברכים ומזכירים את חודש תשרי בשבת שלפניו, כפי שנוהגים בכל שבת שלפני ראש חודש - ,שבת מברכים".

ולכאורה, אין מובן*:

ה,שטן" הוא מלאך והוא מופיע בבית דין של מעלה וכו, כנאמר בתחילת ספר איובי, שהשטן בא ביום הדין, בראש השנה*, בתוך בני האלקים ,להתייצב על ה'" - ואם כך, כיצד

אפשר לומר שניתן ,לערבב אותו" ולהטעותו בדבר פשוט כל כך*, ולגרום לכך שעקב מנהגים מסויימים הוא לא ידע מתי ראש השנה - דבר מפורסם ביותר, שנדפס בלוחות וכדומה.

ב. ,כיון שלא קדשוהו"

ב,לבוש"? מובא גם כן טעם זה - ,כדי לערבב את השטן שלא ידע יום שהוא ראש השנה", אך הוא מוסיף: ,כיון שלא קדשוהו".

לפי זה ניתן היה להסביר, על פי הידוע*, שקביעת החדשים והמועדים תלויה בדעת בית דין: ראש החודש נקבע לאחר שבני ישראל מקדשים אותו. באמצעות קביעת בית הדין (בני ישראל) יום מסויים כראש חודש, הרי יום זה נעשה ראש חודש.

עד כדי כך ש,כשמתכנסין מלאכי השרת לפני הקדוש-ברוך-הוא לומר אימתי ראש השנה ואימתי יום הכפורים, הקדוש-ברוך-הוא אומר להם

הערות

  1. 1. שיחות 28
  2. 1. שו"ע אדמו"ר הזקן או"ח סתקצ"א ס"ו. והוא מלבוש (סתקפ"א ס"א. וראה גם סתקפ"ב סיו). מנהגים למהר"א טירנא חודש אלול. מנהגים להר"א קלויזנר (רבו של מהרי"ל) מנהגי ראש השנה אות א הגהה א.
  3. 2. כ"ה (בחצע"ג) בשו"ע אדה"ז שם. וראה מבוא לקונטרס השלחן (להרא"ח נאה) ס"ח.
  4. 3. מנהגי מהרא"ק, הר"א טירנא ולבוש (סתקפ"א) שם.
  5. 3. ראה גם אמת ליעקב מערכת ז' אות צה.
  6. 4. א, ו ואילך. ולהעיר ממו"נ ח"ג פכ"ב. רמב"ן לאיוב ב, א. וראה צפע"נ למו"נ שם (צפע"נ עה"ת דברים ע' תטז). שו"ת צפע"נ דוינסק ח"א סק"א. ואכ"מ.
  7. 65. ראה מפרשים לאיוב שם.
  8. 6. להעיר מחגיגה (ד, סע"ב) וכתובות (עז, ב) בענין הטעיית (שלוחו של) מלאך המות. וראה גם תוד"ה תורה - שבת פט, א. אבל שם הכוונה לא להטעות אלא ל,טירדה".
  9. 7. רסתקפ"א שם.
  10. 8. ראה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 105 ואילך. וש"נ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.