218

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שבפסוק ,ויצו משה את הלוים... לקוח את ספר התורה הזה..." הכוונה היא לכהנים, כנאמר לפני כן" ,ויתנה (את ספר התורה) אל הכהנים בני לוי...", ולפי זה ניתן להסביר בדרך הפשט, שהאופן של ,הקהילו" היה ,,כמשפט הידוע דהיינו בחצוצרות".

אלא, כוונת רש"י היא לתרץ בעיקר על שאלה כללית המתעוררת על שתי המילים ,,הקהילו אלי", כדלהלן. וכדי להשיב על שאלה זו, מפרש רש"י שהאופן של ,הקהילו" היה באופן של ,ולא תקעו אותו היום בחצוצרות להקהיל את הקהל", ועל ידי ההסבר מדוע לא היתה ההקהלה על ידי חצוצרות, מתורצת ממילא השאלה הכללית.

ד. מדוע נעשתה ההקהלה על ידי משה! השאלה המתעוררת על המילים ,הקהילו אלי", ואשר אותה בא רש"י לתרץ, היא:

מיד בתחילת הפרשה"? כבר פירש רש"י: ,לא אוכל עוד לצאת ולבוא .. לא אוכל, איני רשאי, שנטלה ממני הרשות ונתנה ליהושע". ומספר פסוקים

לאחר מכן'? קובע רש"י כלל: ,דבר אחד לדור ולא שני דברים לדור". יוצא מכך, שיהושע כבר נעשה? ה,דבר לדור".

וקשה: כיצד ייתכן שהקהלת ישראל נעשתה על ידי משה?

אמנם, משה רבינו חפץ לדבר בעצמו לבני ישראל, ,ואעידה בם את השמים ואת הארץ..."?. אך הקהלת העם שייכת רק לנשיא, למנהיג הדור. ומכיון שיהושע כבר נעשה ה,דבר לדור":, צריך היה הוא להקהיל את ישראל, ומשה היה מדבר אליהם.

ולפחות, צריכה היתה ההקהלה להיעשות על ידי שניהם ביחד, כפי שהדיבור לישראל היה על ידי שניהם: ,הוא והושע בן נון"<. אך בודאי שלא

הערות

  1. 9. שם, ט. - בפרש"י שם נתנה לבני שבטו". אבל ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חי"ט (ע' 0 ואילך) שגם לרש"י הנתינה בפועל היתה רק להכהנים. ע"ש.
  2. 0. לא, ב.
  3. 3. וילך ג שיחות -
  4. 1. שם, ז.
  5. 2. ראה לקו"ש חכ"ט (ע' 198 ואילך) ביאור באופן אחר.
  6. 3. שם, כח ובפרש"י שם. וראה לעיל שם, יט (ובפרש"י שם).
  7. 4. ומ"ש רש"י (האזינו לב, מד) ,שבת של דיוזגי היתה" - הרי (נוסף ע"ז שענין זה כותב רק לקמן, הרי) שם גופא ממשיך רש" נטלה רשות מזה ונתנה לזה", ו,דיוזגי" פירושו (בפשטות*) - ,בהתחלת היום למשה וסופו ליהושע" (פרש"י ד"ה דיו זוגי סוטה יג, סע"ב).
  8. 5. האזינו שם. וראה הערה הקודמת.
  9. 9. *) אבל ראה לקמן הערה 50. - אבל בכל אופן עכצ"ל שיהושע נעשה העיקר. כלשון רש"י שם ,נטלה רשות מזה תתנה לזה".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.