211

200 לקוטי יפה"*3 ולגבי חלקם יש דיון* אם ספר התורה נשאר קנינו של היחיד, או שהוא נעשה קנינו של הצבור - הרי בנוסף לכך נהוג שהצבור שוכר ביחד סופר לכתיבת או קניית ספר תורה, וספרי תורה אלו הם בודאי קנין הצבור, ולכן יש לכל יהודי+ חלק במצוה של ,בתבו לכם...".

אבל לגבי חפץ השייך לצבור יש דיון'+ אם אפשר לומר שלכל יחיד, כפרט, יש חלק מסויים משלו בדבר זה, שהרי צבור אינו רק צירוף של יחידים רבים, אלא זוהי מציאות חדשה. ולכן יש צורך בזהירות של ,מוסרו לצבור יפה יפה".

יותר מכך: אף אם נאמר שזה נחשב כספר תורה של שותפים, בכל זאת סוברים רבים מן ה,אחרונים"?* שאין יוצאים ידי חובה בספר תורה של שותפים, אלא כל אחד חייב לכתוב ספר תורה לעצמו -

וילך ג

ואם כך, שבה הקושיה ומתעוררת: כיצד יוצאים ידי חובת המצוה של כתיבת ספר תורה על ידי נטילת חלק בספר תורה של קהל?

,שכל הקהל נותנים חלקם"

ההסבר לכך הוא: לגבי האתרוג וארבעת המינים קובעת ההלכה* שאין יוצאים ידי חובת המצוה באתרוג של שותפות, אלא האתרוג צריך להיות ,כולו שלו"*, ולמרות זאת ,נוהגים במקום שאין אתרוג מצוי, שכל הקהל קונים אתרוג בשותפות .. מפני שכיון שקנאוהו לצאת בו מסתמא הוי כאילו פירשו שכל הקהל נותנים חלקם לכל מי שנוטלו לצאת בו, על מנת שיחזירוהו להם"*.

וכך יש לומר בעניננו: כיון שעקב המצב של חוסר אמצעים כספיים וכדומה אין לכל אחד אפשרות לכתוב ספר תורה לעצמו, הרי הוא יוצא ידי חובת המצוה על ידי ספר תורה שהקהל כותב ביחד, כי ,מסתמא הוי כאילו פירשו שכל הקהל נותנים חלקם" לכל אחד מן הקהל ,על מנת שיחזירוהו להם", כדי שספר התורה, וכתיבתו, יהיה שייך לכל אחד לגמרי והוא יוכל