204

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

222 לקוטי מה שהוא רוצה), אלא הם נכסי הקדוש ברוךהוא שניתנו לו (בפקדון?), שהוא יהיה השליח של הקדוש-ברוך-הוא לבצע אתם את רצון הקדוש-ברוךהוא.

יא. ג' ענייני השמיטה - בפרשיות הקהל,

ובקריאתן ע"י המלך

על פי זה תובן השייכות של מצות

הקהל גם לפרטי מצות שמיטה" - התוכן של ג' הענינים הנ"ל

[שביתת האדם, שביתת הארץ ומה שפירות שביעית הם הפקר לכל - שבכך מתבטאת ,בעלות" הקדושברוך-הוא על האדם, הארץ (וחוקי הטבע) ונכסי האדם]

הוא (חלק) התוכן של הפרשיות אותן קוראים בהקהל: פרשת שמע*, והיה

וילך א

אם שמוע, ו,עשר תעשר" ,כי תכלה לעשר":

בפרשת שמע מדובר אודות העבודה הרוחנית של בני ישראל - קבלת עול מלכות שמים", לימוד התורה, קיום המצוות (תפילין ומזוזה), שזהו בהתאם לענין הראשון הנ"ל בשמיטה - שביתת האדם, כדי שיוכל להיות פנוי להתמסר לענינים רוחניים, כנ"ל.

בפרשת והיה אם שמוע מדובר כיצד עלדידי ,שמוע תשמעו" יקויים - ,ונתתי מטר ארצכם בעתו גו' ואספת דגנך גו'" (ואם חס וחלילה ,וסרתם גו'", הנה - ,ולא יהיה גו' והאדמה לא תתן גו"). דבר זה מדגיש שהקדושברוך-הוא הוא בעל הבית על חוקי הטבע, ולכן הגשמיות של בני ישראל, ,ואספת דגנך גו", תלויה (לא בחרישה והזריעה של האדם, אלא) ב,שמוע תשמער אל מצותי", בציות לרצון ה'*.

והפרשיות ,עשר תעשר", ,כי תכלה לעשר" מדגישות, כיצד הנכסים של יהודי הם אצלו רק כפקדון מהקדושברוך-הוא% והאדם אינו בעל-הבית

הערות

  1. 7. וי"ל שזהו גם טעם נוסף ע"ז שמצות הקהל נאמרה בסוף זמן היותם במדבר ולפני כניסתם לא"י, כי החילוק דשנת השמיטה (שבת לה') להשש שנים שלאחרי', הוא בדוגמת החילוק בין מצב בנ"י במדבר שהי' להם לחם מן השמים בלי שום עבודה ויגיעה (ולא הי' מקום לטעות הנ"ל), למצב בנ"י בא"י שהותחל הסדר דעבודת אדמה כו'. וראה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 188 ואילך.
  2. 8. אלא שקורא ,מתחילת אלה הדברים" - דברי תוכחה שהוא כעין הקדמה כללית שיוקבע בלבם תוכן הפרשיות שקורא לאח"ז. ולהעיר שלדעת רבי (תוספתא סוטה פ"ז, ט) לא הי' צריך להתחיל מראש הספר אלא שמע והי' אם שמוע
  3. 3. שיחות
  4. 4. עשר תעשר וכי תכלה לעשר ופרשת המלך עד שגומר את כולה.
  5. 9. פרש"י סוטה שם.
  6. 0. בפרש"י שם ,והי' אם שמוע קבלת עול מצות".
  7. 1. ראה ד"ה א"ר שמואל בר נחמני תר"ץ פ"ג. לקו"ש [המתורגם] חי"ז ס"ע 245 ואילך. וש"נ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.