204

222 לקוטי מה שהוא רוצה), אלא הם נכסי הקדוש ברוךהוא שניתנו לו (בפקדון?), שהוא יהיה השליח של הקדוש-ברוך-הוא לבצע אתם את רצון הקדוש-ברוךהוא.

יא. ג' ענייני השמיטה - בפרשיות הקהל,

ובקריאתן ע"י המלך

על פי זה תובן השייכות של מצות

הקהל גם לפרטי מצות שמיטה" - התוכן של ג' הענינים הנ"ל

[שביתת האדם, שביתת הארץ ומה שפירות שביעית הם הפקר לכל - שבכך מתבטאת ,בעלות" הקדושברוך-הוא על האדם, הארץ (וחוקי הטבע) ונכסי האדם]

הוא (חלק) התוכן של הפרשיות אותן קוראים בהקהל: פרשת שמע*, והיה

וילך א

אם שמוע, ו,עשר תעשר" ,כי תכלה לעשר":

בפרשת שמע מדובר אודות העבודה הרוחנית של בני ישראל - קבלת עול מלכות שמים", לימוד התורה, קיום המצוות (תפילין ומזוזה), שזהו בהתאם לענין הראשון הנ"ל בשמיטה - שביתת האדם, כדי שיוכל להיות פנוי להתמסר לענינים רוחניים, כנ"ל.

בפרשת והיה אם שמוע מדובר כיצד עלדידי ,שמוע תשמעו" יקויים - ,ונתתי מטר ארצכם בעתו גו' ואספת דגנך גו'" (ואם חס וחלילה ,וסרתם גו'", הנה - ,ולא יהיה גו' והאדמה לא תתן גו"). דבר זה מדגיש שהקדושברוך-הוא הוא בעל הבית על חוקי הטבע, ולכן הגשמיות של בני ישראל, ,ואספת דגנך גו", תלויה (לא בחרישה והזריעה של האדם, אלא) ב,שמוע תשמער אל מצותי", בציות לרצון ה'*.

והפרשיות ,עשר תעשר", ,כי תכלה לעשר" מדגישות, כיצד הנכסים של יהודי הם אצלו רק כפקדון מהקדושברוך-הוא% והאדם אינו בעל-הבית