201
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
208 לקוטי וההתעוררות של שנת השמיטה הקודמת, אלא ישנה גם שמיטה בפועל (ב,קציר של שביעית היוצא למוצאי שביעית"), ובמילא - זמן חפשי נוסף ללימוד התורה וכו'.
ג האם להלכה תלויה מצוות הקהל בחובת השמיטה
מהענינים המופלאים בדרך ההלכה שניתן להפיק מפירוש רש"י זה:
בכך שמצות הקהל היא ,,מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה", יש לחקור: האם זהו רק בגדר סימן באיזה זמן יש לקיים את מצות הקהל - בשמינית, השנה שלאחר השמיטה'י, או - שהדבר תלוי ב(קיום) מצות שמיטה.
הנפקאדמינה מכך?: לפועל היא לגבי קיום מצות הקהל בזמן בית שני, בהתאם לדיעות שמצות השמיטה הייתה אז רק מדרבנן: לפי הסברא הראשונה, שזהו סימן בלבד מתי יש לקיים את מצות הקהל, מובן, שגם אז היו מחוייבים במצות הקהל מן התורה; ולפי הסברא השניה, היו אז פטורים מן התורה.
וילך א
ועל פי ההסברה לעיל בלשון רש"י (ובפרט סיום לשונו ,ולמה קורא אותה שנת השמיטה שעדיין שביעית נוהגת בה כו'"), שזהו המשך של קיום מצות שמיטה בשנת השביעית, נמצא, שמצות הקהל תלויה בקיום מצות שמיטה מן התורה.
[אך אין זה מוכרח. כי ניתן לומר שבאם מקיימים את מצות שמיטה בשנת השבע, אפילו רק מדרבנן, הנה מכיוון שלפועל שובתים מעבודת האדמה, הרי זה נקרא לגבי מצות הקהל מן התורה - שנת השמיטה, שהרי לפועל אינו חורש וכו', ולכן גם אז מחוייבים במצות הקהל'י.
ועל דרך שמצינו שקניין מדרבנן מועיל לענינים מן התורה'*].
תוכן שביתת האר עצמה - קשור למצוות הקהל
אך עדיין צריך להבין (בפנימיות הענינים):
הערות
- 1. כדמשמע לכאורה מפשטות לשון רש"י סוטה שם ,,כל הסימנין הללו מקץ שנת השמיטה כו'".
- 2. ראה בכ"ז אנציקלופדי' תלמודית ערך הקהל. וש"נ.
- 3. שיחות
- 3. ראה עד"ז לקו"ש [המתורגם] ח"א ע' 258 ואילך די"ל דספה"ע דרבנן בתחלת ימי הספירה מהני לחייבו בספה"ע מדאורייתא לאחרי זה, כי לאחר שישנה למציאות הספירה מצד המצוה דרבנן, הרי"ז מועיל לדאורייתא. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ח ע' 54 ואילך. לקו"ש חה"ש תנש"א. סה"ש תנש"א ח"א ע' 452 ואילך.
- 4. ראה הדעות בזה: פס"ד להצ"צ חאו"ח סתמ"ח ס"ג, בספרים שנסמנו בשד"ח כללים מערכת הקו"ף כלל ח"י. ועוד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.