198
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אך לפי זה אין מובן לאידך: מה רש"י מוסיף ,שהיא שנה שמינית" - המהוה הרי המשך של השמיטה שקדמה לה.
ועוד ועיקר: אם רש"י בא לחדש במילים ,מקץ שבע שנים", באופן שונה מפירושו בכל מקום, היה לו לומר זאת א) בלשון חידוש, שאין זה בהתאם לכלל שהוא עצמו אומר ,כל לשון קץ סוף הוא", ולהביא ראיה לפירושו זה. ב) זה היה צריך לבוא כפירוש המילים ,מקץ שבע שנים - שנה ראשונה של שמיטה".
אך מלשון רש"י ,,בשנה ראשונה של שמיטה"'' משמע, כי הוא לא בא לפרש את המילה ,מקץ (שבע שנים)", אלא - לומר ולפרט באיזה זמן מדובר - ,,בשנה ראשונה של שמיטה שהיא שנה שמינית""'.
גם צריך להבין בכלל: מה נוגע כאן שזהו ,(מועד) שנת השמיטה, שעדיין שביעית נוהגת בה בקציר של שביעית היוצא למוצאי שביעית" -
מלבד זאת שעצם האיסור בקציר של שביעית היוצא למוצאי שביעית ידוע כבר (לדעה אחת) מפירוש רש"י על ,בחריש ובקציר תשבות"'; הרי, בכל אופן: אין כל השלכה לגבי הציווי של הקהל, המזקיק לומר לגביו את דיני שביעית, שאז נוהגים כמה מדיני השביעית.
ג(. השאלה בפרשה - מדוע נקבע .הקהל" בסוף השבע שנים!
הביאור בזה:
רש"י אינו זקוק לפרש את המילה ,מקץ", משום שהוא כבר פירש, כנ"ל, אשר ,כל לשון קץ סוף הוא", ובמילא
הערות
- 1. שמדובר בשמיטת קרקעות שזהו בכל השנה, ראה רמב"ן שם.
- 2. ואי"ז שייך למ"ש רש"י (בהר כה, יו"ד): יובל הוא, שנה זו מובדלת משאר שני' בנקיבת שם לה לבדה ומה שמה יובל שמה על שם תקיעת שופר (אף שגם זה הוא פעולה א' בתחילת השנה), כי שם הרי"ז בנוגע לנקיבת שם* (ובשעת התקיעה נקרא, ובמילא - נשאר כן ונקבע השם), משא"כ בנדו"ד שהמדובר בפי' הכתוב ,,מקץ שבע שנים". ועצ"ע.
- 7. ופשיטא לפי הגירסא בדפוס ראשון שמפרש ,מקץ שבע שנים של שנת השמיטה" ורק אח"כ כותב ,,בשנה ראשונה של שמיטה".
- 8. לכאורה יש לומר שרש"י מפרש הכתוב
- 5. *) ועד"ז נתבאר טעם שיש לקרות את כל השנה ,,שנת הקהל" - ראה שיחת ש"פ ואתחץ תשמ"א (לקו"ש חל"ד ע' 529 בהערה).
- 6. וילך א שיחות 8
- 7. ע'ד מ"ש בגמרא (,דאי כתב רחמנא מקץ הוה אמינא נימנו מהשתא ואע"ג דלא מתרמי בשמיטה" - ראה פרש"י שם), והיינו שה" אפשר לפרש שהציווי דמשה ה" דמקץ שבע שנים לכניסתם לארץ אז יעשו הקהל, ואי"ז מצוה לדורות (ראה עד"ז בלקו"ש [המתורגם] חי"ט ע' 6 בביאור פרש"י בפסוק יא). ולשלול זה מפרש רש"י ,בשנה ראשונה של שמיטה שהיא שנה שמינית" (ובפרט לפי הגירסא בדפוס ראשון כנ"ל). והיינו שהוא מצוה לדורות, בשנה ראשונה של שמיטה. אבל לפי"ז: א) אינו מובן האריכות בפרש"י ב) הוצרך רש"י להעתיק מהכתוב גם התיבות ,,שנת השמיטה". 9 תשא לד, כא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.