197
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
א. פוש רש"י על ,מק שבע שנים", והשאלות עליו
את הציווי על מצות הקהל פותחת התורה במילים ,מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות"'. רש"י מצטט מהפסוק את המילים ,מקץ שבע שנים" ומפרש: בשנה ראשונה של שמיטה שהיא שנה שמינית:, ולמה קוראי אותה שנת השמיטה" שעדיין שביעית נוהגת בה בקציר של שביעית היוצא למוצאי שביעיתל.
כפי שלומדים בפשטות6, השאלה עליה בא רש"י לענות היא: לשון הכתוב הוא ,מק שבע שנים", הסוף של שבעת השנים שהוא עוד בסיומה של השנה השביעיתי, וכך גם מובן
מהלשון ,,במועד שנת השמיטה", שזוהי שנת השמיטה, ואחר כך הפסוק מסיים ,בחג הסוכות", שהוא אינו בסוף השנה השביעית;
ולכן מפרש רש"י כי ,מקץ שבע שנים" כאן פירושו ,שנה ראשונה של שמיטה שהיא שנה שמינית", כלומר, ש,מקץ" אכן פירושו ,סוף", כפי שרש"י מפרש בתחילת פרשת מקץ ,כל לשון קץ סוף הוא"י, אך הכוונה לאחר הסוף?, לאחר שנגמרת שבע השנים, ,שהיא שנה שמינית".
אך מכיון שמהמשך הכתוב ,במועד שנת השמיטה" משמע שהכוונה היא לזמן שבתוך שנת השמיטה, ממשיך רש"י ואומר ,ולמה קורא אותה שנת השמיטה"? ומתרץ ,שעדיין שביעית נוהגת בה כו'".
אך לפי זה אין מובן:
א) רש"י היה צריך להעתיק גם את המילים ,,בחג הסוכות" (או על כל פנים לרמזם בהוספת ,וגומר"), שהרי אלו המילים המעוררות את הקושי בפסוק?
ב) אם רש"י בא לחדש ש,מקץ שבע שנים" כוונתו כאן לאחר שהסתיימו שבע השנים (ולא כפי שלומדים
הערות
- 1. שיחות 28
- 1. לא, יו"ד
- 2. כ"ה בדפוסים לפנינו ובדפוס ראשון ,היא בשמינית". ובדפוס ב' ובב' כת"י רש"י (שתח"י) ,בשמינית". וברוב כת"י רש"י (שתח"י) הוא ,בשנה (ה)ראשונה של שמיטה" והשאר ליתא.
- 3. בדפוס שני ,,קרא".
- 4. בדפוס ראשון מוסיף כאן ,והיא שמינית ולא (אלא?) לפי שעדיין כו'".
- 6. תיבות ,היוצא למוצאי שביעית" ליתא בדפוס שני.
- 6. ראה דבר טוב, באר יצחק.
- 7. ראה סוטה מא, סע"א: ואי כתב רחמנא שמיטה ה"א בסוף שמיטה, ובפרש"י (ד"ה בסוף שמיטה): קודם ר"ה של שמינית דהא מקץ שבע בסוף שנה משמע.
- 8. ראה רא"ם כאן. 9 ראה בארוכה רמב"ן ראה טו, א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.