189
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
כיצד ניתן לומר שכריתת הברית היא ,למען הקים אותך היום לו לעם" - שישראל יוקמו כעם לקדוש-ברוךהוא ,היום", ביום שבו ,כינסם משה לפני הקדוש-ברוך-הוא ביום מותו"?', כאשר הם כבר נעשו לעם מזמן, בעת מתן תורה, כנאמר במספר פסוקיםיו?
ואשר משום כך, כאשר אומרת התורה*' ,היום הזה נהיית לעם", מבהיר רש"י מיד, שאין הכוונה שבאותו יום ,נהיית לעם", אלא - ,בכל יום יהיו בעיניך כאילו היום באת עמו בברית". וכך מפרש רש"י על הפסוק'' .היום הזה ה' אלקיך מצוך..." = ,בכל יום יהיו בעיניך חדשים כאילו בו ביום נצטוית עליהם", = ומכך מובן, שזוהי גם המשמעות של .את ה' האמרת היום... וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה'"' הנאמר בהמשך"' ל,היום הזה ה' אלקיך מצוך...".
ומתרץ רש"י, שהמשמעות של /,למען הקים..." איננה ,להקים", אלא ,קיים", לקיים ולשמור את ישראל כ,עם", דבר הכרוך בפעולתו של הקדוש-ברוך-הוא:
כריתת הברית במתן תורה הביאה לידי כך שישראל נעשו עם הקשור לה',
נצבים שיחות =
אך ייתכן שלאחר מכן - אם בדורות המאוחרים יותר לא ינהגו ישראל כראוי ח"ו - יחול בכך שינוי'.
והחידוש של ברית זו הוא - ,למען קיים אותך... לעם": נגרם קיום'' לברית שבין ישראל לקדוש-ברוך-הוא לעד ולעולמי עולמים''.
לפי זה מובן גם מדוע דוקא בברית זו מודגש שהיא לא נכרתה רק עם ,את אשר ישנו פה"?, אלא גם עם ,את אשר איננו פה"? - ,עם דורות העתידים להיות""?.
ד. היחודיות של ברית זו - ,לפניו לעם"
אך בן החמש למקרא עשוי לשאול: אם בברית הראשונה יכול היה לחול שינוי, מאי אולמיה האי מהאי, במה שונה ותקפה יותר ברית זו, שבה לא יכול לחול שינוי?
הערות
- 2. רש"י ריש פרשתנו.
- 3. ראה גם באר יצחק לפרש"י כאן.
- 4. תבא כז, ט.
- 5. שם כו, טז.
- 6. שם, יז"יח.
- 6. 7]) ראה גם לקו"ש [המתורגם] ח"ט ע' 172.
- 8. ראה גם תנחומא פרשתנו שם. ועוד.
- 9. וזהו גם ההמשך לפרש"י שלאח"ז ,לפי שדיבר כו' שלא להחליף את זרעם באומה אחרת כו'" (ראה לעיל הערה 4)
- 9. וע"פ המבואר בפנים מתורצת בפשטות שיטת רש"י (ע"ד הפשט) בחידוש דכריתת ברית זו לגבי שלפני', דשקו"ט בזה בארוכה במפרשים (ראה תנחומא שם. רמב'ן כט, ". בחיי שם, ט. אברבנאל ואלשיך פרשתנו. ועוד. וראה לקו"ש [המתורגם] חי"ט ע' 289 הערה 28 בשיטת רש").
- 0. פרשתנו כט, יד.
- 1. רש"י שם. וראה בארוכה לקו"ש שם, שהפירוש בזה הוא, שהכריתת ברית היא באופן ישר ,עם דורות העתידים להיות" (ולא שנכנסים לברית ע"י האבות וכיו"ב), ע"ש.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.