184

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

8 לקוטי התיישבות - ולקחת...* ושמת בטנא - להלביש את האורות בתוך כלים - והלכת אל המקום - זה מעין השגחה פרטית - אשר יבחר ה' אלקיך - כאשר יהודי הולך למקום מסויים, הרי זה לא שהוא ההולך למקום זה, אלא ההשגחה העליונה מובילה אותו. ולכן, בהגיעו למקום כלשהו, המטרה היא - לשכן שמו שם - לפרסם אלקות בעולם".

כיון שתורה זו נאמר על ידי הבעש"ט ביום ח"י אלול, ונשמע על ידי נשיאי חב"ד'*, מובן* שמודגש בהם החידוש של יום ח"י אלול - דרכם וחידושם של הבעש"ט ושל אדמו"ר הזקן.

ואפשר לומר, שהבעש"ט אומר כאן שני ענינים:

א) ,,והיה כי תבוא אל הארץ - כאשר תגיע לרצון ולמרוצה אשר ה' אלקיך נותן לך נחלה וירשתה, שזוהי מתנה מלמעלה הניתנת בירושה לכל אחד מישראל" - זהו הגילוי של תורת החסידות הכללית, שחידש הבעש"ט באופן כללי, גילוי הרצון העצמותי

ח"י אלול

שבנשמה הקיים אצל כל יהודי.

ב) והעבודה הדרושה היא - ,וישבת בה - באופן התיישבות, ולקחת... ושמת בטנא - להלביש את האורות בתוך כלים" - זוהי מהותה של חסידות חב"ד, שמיישמים את הרצון והמרוצה של הנשמה בפירוט, אורות בכלים, באופן שהדבר מורגש ומופעל בכל אחד מכוחותיו הפרטיים של האדם, וכדלעיל.

ובכך מדגיש הבעש"ט שאין אלה שני ענינים נפרדים - ,עליך להגיע לרצון ולמרוצה וכו'", וענין נוסף ,שצריכה להיות עבודה באופן של התיישבות",

אלא שני הדברים נאמרים כענין אחד: ,,כאשר תגיע לרצון ולמרוצה..." - כלומר, שהתרחשה אצלך, כביכול, לידה, שבמציאות שלך התחדש והתגלה הענין של ,מתנה מלמעלה הניתנת בירושה לכל אחד מישראל", ה,רצון ומרוצה" של הנשמה, צריכה אז להיות עבודה בכך - להלביש את האורות בתוך כלים - ליישם חידוש זה בכוחות השכליים של האדם - חב" - ובאמצעותם בכל כוחות נפשו, כדלעיל, ואז תהיה שלמות הלידה'ל.

הערות

  1. 4. פרשתנו שם, ב: ולקחת .. לשכן שמו שם.
  2. 5. היינו - גם בעלמא דין, כי בג"ע היו כל החסידים ג"כ (ראה הערה הבאה).
  3. 6. ומובן ג"כ ששייך ענין זה לכאו"א, מכיון שבעת אמירת התורה הנ"ל (והתורה הב' דלקמן. משא"כ שאר התורות) היו שם גם תלמידי הבעש"ט ותלמידיהם וחסידים (בכלל) וגם נשים (ראה בהמשך הרשימה בכתר ש"ט שם. וראה לקו"ש שם).
  4. 4. שיחות
  5. 7. ע"פ הנ"ל בפנים תומתק ההקדמה של כ"ק מו"ח אדמו"ר לתורות הנ"ל שבלקו"ד ח"ב (שמא, א ואילך) שאינו מספיק הענין דאמונה בה' אלא שצריך להתייגע שאלקות יבא גם בהשגה, וע"י ההשגה באלקות נעשה אמונה טהורה כו'. עיי"ש.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.